(פסק-דין, שלום נצרת, השופט ערפאת טאהא): בקשת המבקשים למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בה טענו, בין היתר, כי המשיבים מכפישים אותם באתרי אינטרנט שונים, מלגלגים עליהם ומשמיצים אותם במסגרת קבוצה שהקימו בפייסבוק. נפסק - דין הבקשה להידחות. ספק רב אם החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד לטפל בפרסומים פוגעניים כגון אלה עליהם מלינים המבקשים. בעניין זה קיים חוק ספציפי. לא ניתן במסגרת הדיון בבקשה למניעת הטרדה מאיימת לעקוף את הוראות חוק איסור לשון הרע ולמנוע בדרך זו מהמשיבים להעלות טענות הגנה שייתכן כי עומדות להם. החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד למנוע פגיעה בשלוות חייו של המבקש ולאפשר לו לחיות ללא הטרדה מאיימת וללא פגיעה בפרטיותו. החוק אינו מיועד לטפל בפרסומים פוגעניים שהם בגדר לשון הרע ואין בפרסומים באינטרנט כדי לפגוע בשלוות חייהם של המבקשים, על-אף שפרסומים אלה אינם מחמיאים למבקשים ויש בהם כדי לגרום להם עוגמת נפש כזו או אחרת. חלק מהפרסומים הם בגדר הבעת דעה על המבקשים, על פעילותם וגם אם דעות אלה אינן לרוחם של המבקשים ואינן מחמיאות להם, אין בכך כדי להצדיק מתן צו האוסר על המשיבים להביע את דעותיהם. חלק מהפרסומים כלל אינם בגדר לשון הרע. מדובר בעמותה ומבקשים שלציבור עניין רב בהם ובהתאם להלכה הפסוקה, חלים עליהם כללים נוקשים בכל הקשור לפרסומים פוגעניים שהם בגדר לשון הרע. המבקשים לא הציגו בדל ראיה הקושרת את המשיבים לפרסומים נשוא הבקשה.