ת"א 6431-01-09 פרסומדיה נט גרופ בע"מ נ' עמוס מעתוק ואח'

(פסק-דין, שלום צפת, השופט אורי גולדקורן): תביעה ותביעה שכנגד בין בעלי עסקים לפרסום צימרים באינטרנט. האחת, בגין טענה להפרת זכויות יוצרים שמקורה בהעתקת כ-100 תמונות והעלתן לאתר המתחרה והשנייה, בגין טענה לפרסומים פוגעניים המהווים לשון הרע, פרסום כוזב ושקר מפגיע. התובעת היא מפעילת האתר "צימרים בארץ הגליל", שכתובתו zimmerim.biz. הנתבעים הם מפעילי האתר "צימרס", שכתובתו zimers.co.il. הנתבע 1 אף הפעיל את האתר qtour.co.il. נפסק - 
  • האירועים נשוא התביעה התרחשו קודם ליום 25.5.2008, המועד בו נכנס לתוקפו חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. לפיכך, הדין החל הוא חוק זכות יוצרים, 1911 ופקודת זכות יוצרים, 1924.
  • התמונות המופיעות בנספחי כתב התביעה הינן "צילומים", אשר כל אחד מהם מהווה "יצירה אומנותית" מקובעת, העומדת בדרישת המקוריות ובתור שכזו הינה יצירה מוגנת לפי החוק הקודם והפקודה.
  • העדויות והראיות מצביעות על כך שהתובעת הינה הבעלים של התמונות נשוא כתב התביעה. לכך יש להוסיף כי הנתבעים, שטענו כי רבים מלקוחות התובעת אף פנו אליהם, לא העידו אף אחד מלקוחותיה הרבים של התובעת (שתמונותיו כלולות בנספחי התביעה) אודות בעלותו בתמונות.
  • קיים דמיון ניכר ולמעשה זהות כמעט מוחלטת בין תמונות התובעת לבין התמונות המופיעות בדפי אתר הנתבעים. כמו לכל גולש באינטרנט, לנתבעים הייתה גישה אל אתר התובעת. הנתבעים הכירו את העסק של התובעת ובאו במגע עסקי עם עובדיה. לאור הדמיון בין התמונות, קמה חזקה שבעובדה (הניתנת לסתירה) לפיה הנתבעים העתיקו תמונות אלו מאתר התובעת. הנטל עבר אל הנתבעים להוכיח כי לא ביצעו העתקה.
  • הנתבעים לא הצליחו לסתור את הכלל הראייתי של הסתברות ביצוע העתקה על-ידיהם והתובעת הוכיחה כי הנתבעים העתיקו לאתר הנתבעים ולאתר הנתבע 1 את התמונות שבבעלותה.
  • מבין השיקולים אותם יש להביא בחשבון לצורך קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק יש משקל נכבד למשך ההפרה. במקרה דנן, התובעת לא הוכיחה כי פרק הזמן בו הוצגו התמונות באתר הנתבעים עלה על חודש או חודשיים.
  • באשר להיקף ההפרה, המבחן הוא מבחן הזכות המופרת ולא מספרם של האקטים המפרים. במקרה דנן, העתקת כל אחת מהתמונות מהווה הפרה של זכויות יוצרים. בוצעו 100 הפרות של תמונות שונות, אשר 97 מהן בוצעו על-ידי שני הנתבעים ואילו 3 בוצעו על-ידי הנתבע 1 לבדו.
  • התובעת לא הוכיחה בראיות את הנזק שנגרם לה כתוצאה ממעשי הנתבעים. דווקא האמור בתצהיר הנתבע 1, על התנופה שצבר אתר הנתבעים זמן קצר לאחר שהחל בפעילותו, עשוי לכאורה להעיד על כך שהעתקת כמות גדולה של תמונות התובעת היוותה אחד הגורמים לתנופה ולשגשוג של האתר.
  • יש לפסוק לזכות התובעת פיצוי סטטוטורי בסך 2,500 בגין כל אחד מ-100 ההפרות ובסה"כ 250,000 ש"ח (כן נפסקו לזכות התובעת הוצאות בסך 70,000 ש"ח). אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית, מאחר ומדובר בזכות אישית, נפרדת מזכות היוצרים ביצירה. התובעת אינה היוצרת של התמונות.
  • ביחס לתביעה שכנגד - דינה להידחות. הנתבעים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק ממון ודי בכך לדחות את התביעה בגין עוולת שקר במפגיע. על-מנת לבחון האם בוצעה עוולת תיאור כוזב ועוולת הוצאת לשון הרע, יש לבחון את מהות ה"מידע" ואת היות הפרסום המיוחס לתובעת בגדר לשון הרע. 
  • כתב התביעה ייחס לתובעת 4 פרסומים בקרב לקוחות הנתבעים, לקוחות הנתבעים הפוטנציאליים ולקוחות התובעת. בשלושה מן הפרסומים (הפרסום על הגשת תביעה, הפרסום לפיו הנתבעים פועלים בניגוד לחוק והפרסום כי הנתבעים פועלים להשיא את רווחיהם על חשבון התובעת), אין מדובר ב"מידע" שאינו נכון או בפרסום שלא חלה עליו הגנת "אמת בפרסום". ביחס לפרסום כי אתר הנתבעים עומד להיסגר, הרי שהנתבעים לא הוכיחו כי פרסום זה בוצע על-ידי התובעת.
עדכון: ביום 8.4.2014 ניתן פס"ד בערעור שהגישו הנתבעים על פסה"ד לעיל. הצדדים הסכימו למתן פס"ד בדרך של פשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. ביהמ"ש המחוזי בנצרת (השופט יצחק כהן), קבע כי הנתבעים ישלמו לתובעים סך כולל של 220,000 ש"ח, חלף הסכום שנפסק לעיל [ע"א 67245-10-13 עמוס מעתוק ואח' נ' פרסומדיה נט גרופ בע"מ].