ת"א 20107-11-11 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי.אס.טי סינרג'י בע"מ ואח'

(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט ד"ר עדי זרנקין): תביעה שבמרכזה טענות לגזל סודות מסחריים והפרת זכויות יוצרים על-ידי עובדי התובעת לשעבר וחברה שהקימו לאחר עזיבתם. התובעת עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות סינון מים מתקדמים. הנתבעת 1 אף היא עוסקת בתחום סינון המים. התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעים 1-4 השתמשו במידע שלה לצורך פיתוח מסנן המים של הנתבעת 1. נפסק - עילות התביעה הנוגעות לסכסוך העבודה אינן בסמכות ביהמ"ש ומקום בירורן הוא בבית הדין לעבודה. התובעת כשלה להוכיח כי היא בעלת סודות מסחריים במידע וכי מסנן המים של הנתבעת 1 הוא בעל דמיון מהותי למסנן המים שלה. משכך, אף כשלה התובעת להוכיח כי הנתבעים תיארו תיאור כוזב ונקטו בתחרות שאינה הוגנת. הנתבעים הוכיחו שהמידע המצוי בבסיס מסנן המים של התובעת אינו מידע סודי, אלא מידע המצוי בנחלת הכלל וככזה אינו מוגן על-ידי חוק עוולות מסחריות כ"סוד מסחרי". ככל שהנתבעים עשו שימוש במידע טכנולוגי, הרי שאין מדובר במידע סודי שלא היו רשאים להשתמש בו. ממילא, לא הוכיחה התובעת את הדמיון המהותי הנדרש ממנה לצורך קיום חזקת השימוש ואת הוכחת קיומו של סוד מסחרי. ביחס לטענת התובעת כי הנתבעים השתמשו במידע עסקי נוסף שלה, הרי שהתובעת כשלה להצביע על חלקי המידע העסקי המסוים שלה המהווה סוד מסחרי ואת שימוש הנתבעים במידע, שלא כדין. בנוסף, ביהמ"ש לא שוכנע כי המידע העסקי של התובעת עונה לדרישות הגדרת סוד מסחרי שנקבעו בחוק ובפסיקה, כלומר מידע שלא ניתן לאספו ממקורות אחרים וכי קבלתו מן המוכן היא בעלת ערך מוסף אותו לא היו יכולים הנתבעים להשיג בכוחות עצמם.

הדעת נותנת כי לנתבעים 2-3 היתה גישה למידע עסקי זה במהלך עבודתם אצל התובעת, אך לא די בעצם גישה זו כדי ללמד כי הנתבעים 2 או 3 העבירו חלקים ממידע עסקי זה לנתבעים האחרים, או כי מי מהם עשה בו שימוש אסור, או כלל כי מדובר במידע המהווה סוד מסחרי. נדחתה הטענה כי המסנן מהווה יצירה מוגנת לפי דיני זכויות היוצרים וכי פעולת הנתבעים מהווה העתקה בהתאם לחוק זכות יוצרים, או עשיית יצירה נגזרת. התובעת לא הוכיחה דמיון מהותי בין המסננים. עוד טענה התובעת לגזילת הידע והמידע במחשבי ושרתי התובעת ובמחשב שהיה ברשות הנתבע 3, המהווים לטענתה עוולה נזיקית לפי חוק המחשבים וכן גזל לפי פקודת הנזיקין. הנתבע 3 הודה כי מחק מידע ממחשבו הנייד, שניתן לו על-ידי התובעת, לרבות מידע של התובעת. עם זאת, הנתבעים הכחישו את הנזק לו טענה התובעת. הנתבע 3 טען כי סיבת מחיקת המחשב הנייד הייתה כי היה שמור עליו מידע אישי שלו ולא היה לו זמן להפריד בין מידע זה למידע של התובעת ולכן בחר למחוק את כלל המידע שעל המחשב. הנתבע 3 העיד כי כל המידע של התובעת שנמחק ממחשבו הנייד היה מגובה במחשבו השולחני בתובעת ועל שרתיה. עדותו היתה אמינה ויש לקבלה. יש היגיון רב בטענת הנתבעים כי לא ייתכן ששרטוטי מסנן המים של התובעת היו כולם על מחשבו הנייד של הנתבע 3, או אך ורק ברשותו ושליטתו וכי ארגון מסוגה של התובעת אינו מגבה את המידע, אשר הוא טוען כי הוא מהווה סוד מסחרי, אצל יותר מאשר אדם אחד. התביעה נדחתה.