תמ"ש 21757-10-11 פלונית נ' אלמוני

(פסק-דין, משפחה ב"ש, השופטת רותם קודלר עיאש): תביעת לשון הרע. התובעת היא גרושתו של הנתבע. התובעת טענה כי הנתבע נהג לקלל ולגדף אותה, לאיים עליה ולכנותה בשמות גנאי וכי הגדיש את הסאה את פרסם את אמירותיו בעמוד הפייסבוק שלה, לעיני מאות מחבריהם המשותפים. התובעת טענה כי העמוד משמש אותה לגם לקידום עסקיה. הנתבע טען כי התובעת היא שנוהגת כלפיו אלימות פיזית ומילולית וכי הדברים שכתב בפייסבוק נאמרו בשעת כעס ונמחקו על-ידי התובעת לאחר דקות ספורות. נפסק - הנתבע אינו מכחיש את תוכן האמירות המיוחסות לו בפייסבוק ומאשר כי הפרסום בוצע על דרך של פרסום "פוסט" על "קיר" הפייסבוק של התובעת. פרופיל הפייסבוק של התובעת משמש אותה הן לקשרים חברתיים והן לעסקיה. חזקה על משתמשי פייסבוק כי הם יודעים כי תוכן אשר שלחו לחלל הרשת החברתית מופץ מיידית הן לחבריהם והן לחבריו של מי שפרסמו על הקיר שלו את התגובה או הפוסט. מדובר ב"פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע. אין להאמין לנתבע כי לא ידע מה יהיה היקף החשיפה לפרסום שלו. לא זו בלבד כי הנתבע ידע גם ידע כי הפרסום יהיה חשוף לכל, אלא שהאפשרות שכל חברי התובעת וכן "אורחים" זרים בקיר התובעת יוכלו לראות את האמור, היא הבסיס והסיבה לפרסום הפוסט. הנתבע היה ער למשמעות של הפרסום וחשיפתו למשתמשים נוספים, להבדיל ממשלוח הודעה פרטית באמצעות האתר.

האמירות עצמן מכוערות, מרושעות, המהוות באופן חד משמעי לשון הרע. יש בהן כדי להשפיל את התובעת בעיני הבריות, לעשותה מטרה לבוז ולעג ואף לפגוע במשלח ידה. אמנם תרבות הגידוף בין בני זוג המתגרשים זה מזה מתאפיינת בהפקרות של ממש, כאשר הצדדים לסכסוך משתלחים זה בזה, מתעמרים זה בזה בלשונם וכמעט הכל מותר, אולם במקרה זה התיר הנתבע לעצמו מעבר לגבולות המותר והמקובל. במיוחד אמורים הדברים כאשר ריבוי האפשרויות הטכנולוגיות, המגוון התקשורתי והעולם הבלתי מוגבל המתקיים באינטרנט, מאפשרים כלים וצינורות לעורר את לשון הרע במלוא עוזה, בעוצמה מבהילה ומסוכנת. טענות הנתבע ביחס להתגרות התובעת בו אינן מוצדקות ונראה כי באו לעולם על-מנת להצדיק בדיעבד את התוכן שפרסם הנתבע בפייסבוק. הנתבע לא הוכיח כי עומדות לו ההגנות מכוח החוק. באשר לשיעור הפיצוי, יש לקחת בחשבון כי מדובר בסכסוך משפחתי וכן בעובדה כי מדובר בפרסומים בוטים ופוגעניים מאוד, עת הנתבע אינו סבור עד היום כי פעל שלא כדין ואין בפיו כל התנצלות או חרטה. יש אף יחס גומלין בין היקף תפוצת הפרסום לבין גובה הפיצוי. אמנם לא ניתן להוכיח את היקף האנשים שנחשפו לתגובות הנתבע בפייסבוק עד למחיקתן על-ידי הנתבעת, אולם אין להקל ראש כי הדברים פורסמו ברשת החברתית, לא חשופים מאות אלפי משתמשים בכל רגע נתון. גם בנותיהן המשותפות של הצדדים נחשפו לפרסום. הנתבע יפצה את התובעת ב- 25,000 ש"ח וישא בהוצאותיה בסך של 12,000 ש"ח.