(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת מי-טל אל-עד קרביס): בעלי הדין רשמו עוסק מורשה, המהווה עסק למתן שירותי ייעוץ. התובע טען כי הוא המשקיע העיקרי והיחידי בעסק בעת פתיחתו. התובע טען כי לאחר שהדברים לא עלו יפה, סירב הנתבע לשתף פעולה בסגירת העסק באופן מסודר ובין היתר: שינה את נתוני הגישה לאתר העסק, לדוא"ל העסק ואף לדוא"ל האישי של התובע. על רקע זה, הגיש התובע את תביעתו בעילה של פגיעה בשמו הטוב, פגיעה בפרטיות ועוד. הנתבע טען כי לא נוצרה שותפות פורמאלית בין הצדדים וכי שני הצדדים הביאו לעסק את כישוריהם. לדבריו, לאחר שהתובע החליף את סיסמאות חשבון הבנק, שינה הנתבע את הסיסמאות לאתר העסק וביטל את כל חשבונות הדוא"ל, על-מנת למנוע מהתובע לעשות שימוש לרעה בנתונים המפורטים שם ולבצע פעולות העלולות לחייבו ללא הרשאתו. נפסק - דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן. בין הצדדים אין הסכם בכתב היכול לשקף את אומד דעתם ביחס לעסק, ההשקעות בו ואופן ניהולו. אין מחלוקת כי כל שנותר מהסכסוך הוא סוגיית אתר האינטרנט של העסק וחשבונות הדוא"ל. שני הצדדים תרמו להקמת האתר, גם אם התובע הוא ששילם עבורו. כל צד תרם מניסיונו ומקצועיותו. על כן, שינוי שנעשה על-ידי הנתבע בסיסמת הגישה לאתר ולדוא"ל של העסק באופן חד צדדי, יש בו משום נישולו, שלא כדין, של התובע ממידע שהיה אמור להיות זמין גם לו. דומה כי גם הנתבע הבין זאת ולא בכדי הסכים לאפשר לתובע גישה לנתונים ובלבד שלא יהיו לו דרישות כלפיו. הצדדים חזו לנגד עיניהם עסק משותף פעיל ופורה, אולם נקלעו לסכסוך זמן קצר לאחר שביצעו פעולות ממשיות להקמתו, כאשר הם אינם מסדירים את מערכת היחסים העסקית ביניהם קודם לכן. עם זאת, אין בכישלון העסקי המשותף לשניהם כדי להצדיק חיובו של הנתבע בסכום התביעה. הנתבע ישלם לתובע 1,500 ש"ח.