(פסק-דין, תביעות קטנות קריות, השופטת עידית וינברגר): התובע הוא בעל עסק לשיווק מוצרי מיגון ואבטחה. הוא התקשר עם הנתבעת 2 בהסכם למתן שירותי פרסום באינטרנט, במסגרתו התחייבה ליתן לתובע שירותי פרסום ממומן ופרסום אורגני, באמצעות אופטימיזציה של תוצאות החיפוש, לפי ביטויים שהוסכמו. התובע טען כי הנתבעים לא סיפקו את השירותים להם התחייבו, לכן הודיע להם על ביטול ההסכם. הנתבעים אישרו את ביטול ההסכם ואף הודיעו על עצירת ה"קמפיין", אך הודיעו כי התובע לא זכאי להחזר, שכן עליו לשלם על אחסון האתר לשנה וכן מאחר ותקציב הפרסום עבר כולו לגוגל. התובע ביטל את שלושת השיקים שטרם נפרעו ובעקבות כך נאלץ לפרוע סך של 2,300 ש"ח בתיק הוצל"פ שנפתח נגדו. נפסק - משבוטל ההסכם, היה על הנתבעים להשיב לתובע את הסכום ששילם בגין תקופת ההסכם שנותרה, בגינה לא סיפקו לו כל שירות. הטענה כי כל תקציב הפרסום החודשי הוזן למערכת של גוגל, לא הוכחה ואינה מתקבלת על הדעת. אם אכן הייתה הנתבעת מעבירה לגוגל את כל תקציב הפרסום, לא היה נותר לה רווח כלשהו וחזקה עליה שהיא פועלת למטרות רווח. ניתן היה להפיק ממערכות גוגל נתונים מפורטים, שהיו תומכים בטענת הנתבעת והימנעותה מהצגתם צריכה לפעול לחובתה. המסמך שהוצג אינו נושא סימן כלשהו המאשר כי הוא ממערכות גוגל. אין מקום לטענת הנתבעת כי היה על התובע לשלם עבור אחסון האתר לשנה. בהסכם, התחייבה הנתבעת לספק לתובע שירותי אחסון וטיפול באתר ללא עלות. לא הוסכם כי במקרה של ביטול ההסכם לפני תום התקופה, יאלץ התובע לשלם עבור שירות זה. לא הוכח כי הנתבעת נדרשה לשלם סכום כלשהו לצד שלישי עבור אחסון האתר. על הנתבעת להשיב לתובע את הסכום של 2,300 ש"ח, שנאלץ לשלם בתיק ההוצאה לפועל וכן החזר אגרה ושכר בטלה בסך 400 ש"ח.