(גזר-דין, שלום רחובות, השופט ירון לוי): הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת חומר תועבה (לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין). הנאשם החזיק במחשב בביתו ובדיסק חיצוני, עשרות קבצי סרטים ומאות תמונות בעלי תוכן פדופילי. את התמונות והסרטונים הוריד הנאשם מהאינטרנט. התביעה ביקשה להשית על הנאשם מאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשם. נפסק - הכלל הוא שמקום שהוכח ביצוע עבירה, יורשע הנאשם. סיום ההליך בלא הרשעה הוא החריג לכלל. הימנעות מהרשעה אפשרית בהתקיים שני גורמים מצטברים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. בעניינו של הנאשם, אין הצדקה לסטייה מהכלל ולבטל את הרשעת הנאשם. הרציונל העומד מאחורי עבירת החזקת חומר תועבה הוא מניעת ניצולם המיני של קטינים, שכן משמעות החזקת חומר מעין זה היא עידוד יצירה והפצת חומר פדופילי. עוצמת ההגנה הנדרשת על קטינים כיום היא מוגברת, לאור קלות הנגישות לחומר פורנוגרפי באינטרנט. על ביהמ"ש להביע סלידתו מעבירה זו, בין היתר בהטבעת חותם פליליות על המעשים. יש בהתמשכות העבירה במשך תקופה ארוכה ובמיוחד לאחר שהנאשם נחקר במשטרה בגין עבירה זו, בכמות התמונות והסרטים שהחזיק הנאשם ובתוכנם המזעזע ומעורר הסלידה, כדי להצדיק הותרת הרשעת הנאשם על כנה. בנסיבות אלו, באיזון מכלול השיקולים, לרבות הנסיבות לקולא, גובר משקלו של האינטרס הציבורי שבצורך להגן על הקטינים, באופן המצדיק הטלת עונש הכולל רכיב מאסר. לפיכך נדחית בקשת הנאשם לביטול הרשעתו. 

ביום 12.9.2013, גזר ביהמ"ש את דינו של הנאשם וקבע כי ירצה חודש מאסר בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנה. 

עדכון: ביום 3.12.2013, ביטל ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד (השופטים טל, בוסתן ובן שלמה) את הרשעת הנאשם וכן את עונשי המאסר שהוטלו עליו וקבע כי ביצע את העבירה של החזקת חומר תועבה. על הנאשם הוטלו 300 שעות של"צ {עפ"ג 37466-10-13 מלכה נ' מדינת ישראל}.