(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים ג'ובראן, מלצר ושהם): ערעור על גזר-דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [תפ"ח 18815-02-10 מדינת ישראל נ' ברברמן]. המערער הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות מין כלפי קטינות, עימן יצר קשר באמצעות רשת האינטרנט. על הנאשם נגזרו 12 שנות מאסר לריצוי בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי כולל של 70,000 ש"ח לשתי המתלוננות. הערעור נסוב על חומרת העונש. נפסק - ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב במידת העונש שהושת על-ידי הערכאה הדיונית. מקרה זה אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות כאמור, שכן לא ניכרת בגזר-הדין כל סטייה ממדיניות הענישה הראויה. תקופת המאסר שהושתה על המערער תואמת את מדיניות הענישה בעבירות מין ובכלל זה בעבירות מין המבוצעות דרך רשת האינטרנט. ביתר שאת אמורים הדברים בעבירות מין המבוצעות כלפי קטינים. יש להדגיש את הצורך בהעברת מסר עונשי מובהק למנצלים את רשת האינטרנט למטרות פוגעניות ולסיפוק יצרים מיניים אפלים ומעוותים. העונש שהוטל על המערער מבטא את החומרה המצטברת משורה ארוכה של עבירות מין אותן ביצע בקורבנותיו, בערמומיות ובתחכום, אשר גרמו להן נזקים נפשיים. עסקינן במערער אשר פיתה ילדות צעירות ברשת האינטרנט, תוך שימוש בשפה חלקלקה ויצירת קשר אישי עם הקטינות. קשר זה נוצל, בין היתר, למשלוח תמונות עירום וסרטונים מיניים בוטים, תוך שהוא מתחזה לבחור צעיר. המערער אף נפגש עם 2 מקורבנותיו וביצע בהן עבירות מין חמורות. הערעור נדחה. יובהר כי בהחלטה מאוחרת ממועד פסק-הדין, התיר ביהמ"ש העליון את פרסום שמו של המערער.