ת"א 3180-03-10 ד"ר דינה לובל נ' פאם קורנר בע"מ ואח'

(פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט בנימין ארנון): תביעה לפיצוי כספי, צו מניעה קבוע וצו למתן חשבונות. התובעת טענה כי הנתבעים הקימו אתר אינטרנט הידוע בשם mygrandchild.com, תוך עשיית שימוש שלא כדין ברעיונות ובתוכניות אותם פיתחה בקשר להקמת אתר דומה. לטענתה, בכך הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים שלה, גזלו את סודותיה המסחריים ועשו עושר ולא במשפט על חשבונה. נפסק -
  • התובעת טוענת כי הנתבעים העתיקו ממנה תוכנית עסקית ומצגת שאותן יצרה לגרסתה בשנת 2005, לפני כניסתו לתוקף של חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (החוק החדש). בנסיבות אלו, ככלל, חלות על המקרה הנוכחי הוראות החוק החדש. אולם, ככל שיחולו אחד או יותר מבין החריגים הנקובים בחוק החדש, ימשיכו לחול לגביהם הוראות הדין הקודם.
  • התובעת טענה כי יצרה 4 תוצרים במסגרת המיזם: תוכנית עסקית, מצגת, ספר אפיונים ועוד מספר מסכים בודדים. לגרסתה, מבין תוצרים אלו, העתיקו הנתבעים את התוכנית העסקית ואת המצגת. לגבי תוצרים אלו יש לבחון האם הם מהווים ביטוי לרעיון (יצירה) או שמא הינם בבחינת רעיון בלבד והאם הוכיחה התובעת כי הנתבעים העתיקו אותם, או קטעים מהם, לצורך הקמת אתר האינטרנט שלהם.
  • אין מחלוקת כי לא עלה בידי התובעת להשלים את הקמתו של אתר האינטרנט אותו הגתה ועליו עמלה. אף על פי כן, טענת התובעת היא כי יצרה אתר אינטרנט וכי יצירה (נטענת) זו הועתקה שלא כדין על-ידי הנתבעים. הכיצד ניתן להעתיק יצירה שטרם הושלמה? גרסת התובעת מבוססת על טענתה לפיה הגם שלא השלימה את יצירתו של האתר אותו יזמה - תוצריה (המצגת והתוכנית העסקית) מהווים מעין הוראות הפעלה מדויקות להקמת האתר שתכננה. מאידך, הנתבעים גורסים כי יש להתייחס אל התוכנית העסקית והמצגת כאל "רעיון" גרידא להקמת אתר אינטרנט, שאינו מוגן על-פי דיני זכויות היוצרים.
  • לטענת התובעת, הנתבעים העתיקו מהמצגת ומהתוכנית העסקית את הפלטפורמה של האתר, הכוללת שני רכיבים: 1. העתקה של מטרת האתר והרעיון בהקמתו; 2. העתקה של המיקום של כל אחד מרכיבי האתר על המנשק הרלבנטי.
  • סעיף 5(1) לחוק קובע כי זכות יוצרים ביצירה לא תחול על רעיון, אלא על דרך ביטויו. בכל הנוגע לטענת התובעת כי הנתבעים העתיקו ממנה את מטרת האתר והרעיון בהקמתו (לרבות סיווג האוכלוסייה  אליה פונה האתר וסוגי הפעילות במסגרתו) - מדובר ברעיון מובהק, שאינו זכאי להגנה לפי דיני זכויות היוצרים. אפילו היה עולה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעים העתיקו ממנה את הרעיון המקורי (והיא לא עשתה כן), אין בכך ולא כלום. בהעדר זכות להגנה עפ"י דיני זכויות היוצרים, ממילא שלא קיימת הפרה וכפועל יוצא לא קיימת זכות לקבלת פיצוי בגין פגיעה בזכות יוצרים. הנתבעים עמלו על פיתוחו ויישומו של רעיון ראשוני לכדי אתר אינטרנט ולא העתיקו מהתובעת את יצירתה לצורך הקמת אתר האינטרנט שלהם.
  • הגם שקיים דמיון בין מטרת אתר הנתבעים לבין המטרה שייעדה הנתבעת לאתר שתכננה להקים, קיימים הבדלים רבים ומהותיים ביישום ובביטוי של הרעיון לביצועה של כל אחת ואחת מבין המטרות האלה. הרעיון העומד בבסיס שני האתרים דומה, אך קיימים הבדלים מהותיים בדרך הביצוע והיישום של רעיון זה. גם אם היה עולה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעים נטלו ממנה את הרעיון לאתר, אזי הנתבעים הוסיפו תוספת מקורית ומהותית לרעיון זה פרי עמלם ובאופן כזה יצרו יצירה חדשה, כך שממילא פעילותם הינה לגיטימית ואינה בגדר העתקה של התוצר שתכננה התובעת.
  • לא כך הם פני הדברים ביחס לטענתה השנייה של התובעת לפיה העתיקו ממנה הנתבעים את המיקום של כל אחד מרכיבי האתר על המנשק הרלבנטי. מתקיימים התנאים להגדרת סידור הרכיבים במנשק כיצירה: המנשק הינו מעשי ידי אדם ובעל חזות ממשית, הוא תוצר של השקעה מינימלית של משאב אנושי, סידור מקורי של הרכיבים במנשק נעשה תוך שימוש מינימלי ביצירתיות וכן - סידור הרכיבים השונים הינו ביטוי ממשי, כך שאין מדובר ברעיון גרידא. יש לקבוע כי המנשק של התובעת הינו בגדר יצירה וזכאי להגנה מפני העתקה לפי דיני זכויות יוצרים.
  • האם הוכיחה התובעת כי אתר הנתבעים נוצר תוך העתקה ממנשק התובעת? אין מקרה זה נמנה על אותם המקרים החריגים בהם עובר נטל הראיה לכתפי הנתבעים להוכיח שלא העתיקו מיצירת התובעת. לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל הראיה לשם הוכחת התקיימותו של התנאי הראשון להוכחת העתקה, דהיינו - לשם הוכחת קיומה של גישה או נגישות של הנתבעים למסמכי התובעת. אין בחוו"ד המומחה מטעם התובעת (לה יש לייחס משקל מזערי) כדי להוכיח קיומו של דמיון מהותי בין מסמכי התובעת בכלל ובין המנשקים שלה כפי שהופיעו במסמכים אלו בפרט, לבין אתר הנתבעים, המהווה תנאי הכרחי להוכחת טענת התובעת להעתקה העולה כדי הפרת זכויות יוצרים.
  • גזל סוד מסחרי - נוכח אי הוכחת מעשה העוולה הנטען ואי התקיימות התנאים המצטברים הנדרשים לשם תחולת החזקה הקבועה בסעיף 10 לחוק עוולות מסחריות, דין עילת התביעה של התובעת בעניין זה להידחות; עשיית עושר ולא במשפט - לא עלה בידי התובעת את התנאים הנדרשים להוכחת העוולה. התביעה נדחתה. התובעת תשא בהוצאות הנתבעים בסך 90,000 ש"ח.