ת"א 16710-04-13 חצר-נצר ארועים בע"מ ואח' נ' יפית אשרוב
(החלטה, שלום באר-שבע, השופט ישעיהו טישלר): בקשה לסעדים זמניים שיורו למשיבה להסיר פרסום מעמוד הפייסבוק שלה ולהימנע מפרסומים נוספים, על רקע תביעת לשון הרע שהגישו המבקשים נגד המשיבה. המשיבה הועסקה כמלצרית באולם האירועים של המבקשת 1. המשיבה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט ביקורתי אודות המבקשים, שעניינו בטענה ליחס מזלזל ומשפיל כלפי עובדי האולם וכן אודות ליקויי היגיינה. לפרסום צורף סרטון המדגים כיצד נשטפים כלים בחצר האחורית של האולם. נפסק - יושב לו אדם ספון בביתו בדלת אמותיו, מעלה על צג במחשב את מחשבותיו והגיגי ליבו ובלחיצת מקש אחת הופכים אלו לנחלת הכלל. מדובר במעין "כיכר העיר" הוירטואלית. תכונת השיתוף ב"קובץ החברתי" לא רק הופכת את מחשבותיו של הפרט לנחלת הכלל, אלא היא יוצרת מציאות אינטראקטיבית, שבו הכלל משתתף לא רק בידיעת הכתוב, אלא הוא גם מוזמן לחוות דעתו לגבי הכתוב (like), לשתף בו אנשים נוספים ואף ליצור שיח לגבי הכתוב. הפרסום ב"קיר" בפייסבוק שונה ממה שנכתב בעיתון, שם יחסי העיתון עם קוראיו פחות דינאמיים, אך מאידך יש להניח שכמות קוראיו של העיתון גדולה יותר ממספר הנחשפים לפרסום של המשיבה. עסקינן במתח שבין זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי של המשיבה מחד, ומצד שני, זכותם של המבקשים לשם טוב והגנה ראויה על אינטרסים כלכליים לגיטימיים. בדרך כלל יעדיף ביהמ"ש את חופש הביטוי על פני נזק שאפשר שייגרם למושא פרסום כלשהו. הפרסום באמצעות האינטרנט מעורר שאלות לא קלות. החיים עשירים מכל דמיון והם עלולים לזמן שאלות מסוג זה ואחרות, שהמכנה המשותף להן הוא יכולתה של החברה לאסור פרסומים שונים באינטרנט. הגבלה, ככל שתוטל על פרסום באינטרנט, אינה רק עניין "לוקאלי", אלא היא עניין גלובאלי. הסרת הפרסום בשלב זה, כאשר טרם נקבעה מהותו וטרם נקבע אם יש למשיבה הגנה ראויה, עלולה להתפרש כחריצת דין מוקדמת וכקביעה שיש בפרסום לשון הרע. בשלב מוקדם זה, הסרת הפרסום עלולה להוות פגיעה לא מוצקת בחופש הביטוי של המשיבה. פגיעתם העיקרית של המבקשים היא בתחום הכלכלי ואם הם זכאים לתרופה בגין פגיעה זו, גם התרופה תהא במישור הכלכלי. יש לתת מעמד בכורה לערך של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ולכן אין לקבל את הבקשה.