ת"א 2301-08 וויזקום תקשורת בע"מ נ' שרון הרשקוביץ

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יהודה פרגו): תביעה כספית ולמתן צו מניעה קבוע. התובעת עוסקת במכירת מרכזיות ובמתן תמיכה ללקוחות שרכשו אותן. הנתבע עוסק במכירה, תחזוקה, תמיכה ושירות למרכזיות. התובעת טענה כי הנתבע מפר את זכויות היוצרים בתוכנות PCP ו- E-Manager, המשמשות את המפיצים למתן תמיכה ללקוחות קצה שרכשו ציוד טלפוני מסוגים שונים. הנתבע לא הכחיש כי הוא משתמש בתוכנות וטען, בין היתר, כי מטרת התביעה בהשתלטות כוחנית של התובעת על שוק השירותים למרכזיות. נפסק - יש להחיל על טענת ההפרה את הוראות חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, כיוון שהזכויות בתוכנות הועברו לידי התובעת בחודש יולי 2008 וההפרות המיוחסות לנתבע הן מאותו מועד ועד שנת 2012. יש לדחות את טענת הנתבע כי התוכנות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. אין מדובר ב"רעיון" בלבד, אלא בפרי פיתוח של רעיונות שהתגבשו ושודרגו במהלך השנים לתוכנות, שבאמצעותן ניתן השירות למרכזיות השונות. הנתבע הודה כי ללא תוכנות אלו לא ניתן לתת את השירות למרכזיות שהתוכנות מיועדות להן. עסקינן ב"זכות יוצרים" ברת הגנה מפני העושים שימוש בתוכנות אלו ללא שקיבלו לכך היתר מהבעלים ו/או המחזיק ברשות בתוכנות אלו. על התובע בעילה של זכות יוצרים להוכיח את זכותו ב"יצירה" ובמקרה של המחאת זכויות, את "שרשרת" העברת הזכויות מ"היוצר" לידיו. מתצהיר התובעת עולה כי פיתוח ושדרוג התוכנה החל בחברת טלרד, המשיך בשורת חברות ולבסוף עבר לחברת קונגי בע"מ שהעניקה זכויות לתובעת לשימוש בלעדי בתוכנות אלו.

אמנם אי הצגת חוזה חתום יכולה ללמד על חסר במסמך מהותי, אך אין בכך כדי לגרוע מן האפשרות להוכיח את הענקת הזכויות בדרך ראייתית אחרת. הפעילות במרכזיות מסוג "כוכב", במסגרתן פותחו תוכנות הניהול, הועברה בין חברות טלרד השונות עד שהגיעה לידי חברת קונג'י, שהחזיקה בזכויות יוצרים בתוכנות אלו. ביום 30.7.2008 נחתם הסכם בין חברת קונג'י בע"מ לבין התובעת, במסגרתו הומחאו זכויות לתובעת, הכוללות את הזכויות במרכזיות נשוא הדיון ועמן גם את החובה ליתן את השירות ללקוחות החברה ואת הזכויות בתוכנות, אשר עמן ורק עמן ניתן ליתן את השירות למרכזיות. ניתן אף לומר כי מדובר ב"רישיון ייחודי" לפי סעיף 37(ד) לחוק. התובעת הייתה בעלת זכויות ורישיון ייחודי במרכזיות ובתוכנות נשוא הדיון עד ליום 9.2.2012, בהתאם לזכויות שהוקנו לה והומחו לה בהסכם מיום 30.7.2008 ולאחר מכן בהסכם מיום 10.5.2009 בו רכשה את מלאו הזכויות הקנייניות של חברת קונג'י. ביום 9.2.2012 בוטלו בהסכמה זכויות אלו. כפועל יוצא, זכות התביעה של התובעת נגד מפרי זכויותיה היא בהתייחס לתקופה שבין 30.7.2008 ועד 9.2.2012. הנתבע הודה כי הוא עושה שימוש בתוכנות הנידונות. השימוש שעושה הנתבע בתוכנות אינו "שימוש הוגן". מדובר בשימוש שנעשה להפקת רווח, בהיקף מסחרי, תוך ניצול התוכנות שהגיעו לידי הנתבע בדרך כלשהי, אם במסגרת עבודתו בחברות טלרד וטלרד קונג'י, בהן גם רכש את הידע והמקצועיות לעשות שימוש בתוכנות, אם בהורדה פיראטית ואסורה באמצעות האינטרנט.

גם אם נכונה טענת הנתבע כי הוריד את התוכנות מאתר אינטרנט, אין הדבר יכול לשמש לו כהגנה מפני הפרת זכות יוצרים, בוודאי כאשר אין כל מידע כיצד הגיעו התוכנות לאותו אתר והאם היה לאותו אתר היתר או רישיון להפיץ תוכנות אלו ללא תשלום לכל דורש. הנתבע בעצמו מציין כי כיום ניתן להוריד תוכנות אלו רק תמורת תשלום, כשאין הוא מציין מה היו בעבר תנאי השימוש בהן, לאחר הורדתן. הנתבע לא פנה לקבל רישיון לשימוש בתוכנות. יש לדחות את טענות הנתבע מתחום ההגבלים העסקיים. התובעת לא אסרה את השימוש בתוכנות, אלא דרישתה היא כי הדבר ייעשה כדין וכנגד קבלת רישיון בתמורה. לא היתה כל מניעה כי הנתבע יפנה לתובעת ויבקש ממנה לשמש כמפיץ של המרכזיות, או נותן שירות באמצעות התוכנות ולקבל היתר ורשות ממנה לעשות כן. הנתבע לא עשה כן ועליו לשאת בתוצאות. אף לא הייתה כל מניעה שלקוחות המעוניינים בכך ירכשו את התוכנות. צו מניעה הוא צו הצופה פני עתיד. ממועד הגשת התביעה השתנו הנסיבות והתובעת אינה עוד בעלת זכויות בתוכנות. לפיכך, אין להעניק לתובעת סעד זה, שהזכות לקבלו היא רק לבעל זכות היוצרים או למי שיש לו הזכויות בתוכנות. בנוסף, עתרה התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 20,000 ש"ח עבור כל הפרה ולא בכדי. התובעת לא השכילה להביא ראיות כלשהן ביחס להיקף ההפרה והיקף הנזק שנגרם לה. בשים לב למשך ההפרה (תקופה מוגבלת), סוגה (הפרה מסחרית) ודרך ההפרה, פיצוי בסכום כולל של 100,000 ש"ח הוא הולם בנסיבות העניין. לא יינתן צו למתן חשבונות. הנתבע אף ישא בהוצאות התובעת בסך 25,000 ש"ח.