פסק-דין בתביעת ספאם ייצוגית (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופט תמר בזק רפפורט):
העובדות: התובע הגיש תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית, בטענה כי הנתבעת (רשת למכירת משקפיים) ערכה, באמצעות מערכת חיוג אוטומטית, שיחות פרסומיות מוקלטות לתובע ולאחרים, המפרות את הדין (ובפרט סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). הנתבעת טענה, בין היתר, כי משלוח ההודעה המוקלטת חוסה תחת החריג הקבוע בסעיף 30א(ג) לחוק. ביום 30.1.2023 אישר ביהמ"ש את בקשת האישור, בשמו של "כל אדם שקיבל את ההודעה המוקלטת". נקבע כי קיים סיכוי סביר שמדובר בהודעות מפרות, שעה שנמצא כי מדובר ב"דבר פרסומת" והנתבעת לא עמדה בנטל להוכחת החריג. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מדובר ב-500 הודעות בלבד, שלגבי חלקן הגדול היתה הסכמה.
נפסק: בהחלטה המאשרת את התובענה כייצוגית הוכרע כי ההודעה הקולית היא "דבר פרסומת". קביעה זו עומדת בעינה. מדובר בהודעה אלקטרונית שלגביה קובע החוק כי "יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם". בנוסח ההודעה המוקלטת לא הופיעה המילה "פרסומת". אפשרות בקשת ההסרה מופיעה בסוף ההודעה ולא בתחילתה. נראה שאכן תוכנה של ההודעה המוקלטת כולל פריט מוטעה. מקובל על הצדדים כי בנסיבות הענין פיצוי בדמות זיכוי לכל חבר מ-500 חברי הקבוצה, בשווי 60 ש"ח, הוא פיצוי סביר. מתכונת הפיצוי לה טענו הצדדים ראויה לאור היקף ההפרות וכלל הנסיבות. נפסק לתובע גמול בסך 2,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 18,000 ש"ח.