(פסק-דין, שלום ירושלים, השופט עודד שחם): תביעת לשון הרע. התובע הוא תושב מבשרת ציון. הנתבע הוא חבר המועצה המקומית של היישוב. עניין התביעה במכתב ששלח הנתבע למבקר הפנימי של המועצה ולגורמים נוספים, שחלקו עוסק בתובע והמייחס לו מעשי שחיתות. עוד נטען כי הנתבע העביר את המכתב לפרסום גם באתר חדשות מקומי (meva.co.il) והוא פורסם בו במלואו. נפסק - הנתבע טען כי לא פרסם את המכתב באתר, אלא רק מסר עותק שלו לעורך האחראי, כדי שזה יבחן את שאלת פרסומו בכלי התקשורת. ברם, יש בכך אקט של פרסום, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. בנסיבות אלו, מדובר בכתב אשר היה עשוי להגיע לאדם זולת הנפגע ואף הייתה כוונה כי כך ייעשה. בחוק אף נקבעה הוראה מפורשת המטילה אחריות על מי "שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת". הנתבע אחראי לפרסום באתר האינטרנט. חלקיו הרלבנטיים של הפרסום מהווים, במובהק, לשון הרע על התובע. הם מייחסים לו שחיתות מידות. אמיתות טענותיו של הנתבע בפרסום לא הוכחה כנדרש. משכך, לא עומדת לו הגנת אמת בפרסום. אף הגנת תום הלב אינה יכולה לעמוד לנתבע. היה מתבקש כי בטרם עשיית הפרסום, גם באמצעות אתר אינטרנט הנגיש לכלל הציבור, יוודא הנתבע את נכונות טענותיו. הנתבע לא פעל בדרך זו. התביעה היא לפיצוי ללא הוכחת נזק. יש להביא בחשבון כי הפרסום הופץ ברבים באמצעות האינטרנט. מדובר באתר הנגיש לאוכלוסיית היישוב, אשר בזיקה אליה יש לפגיעה בשם הטוב עוצמה מיוחדת. הנתבע יפצה את התובע ב- 45,000 ש"ח וכן יפרסם תיקון והכחשה, אשר יישלח לכל מכותבי הפרסום וכן לאתר האינטרנט בו נעשה הפרסום. הנתבע יפעל ככל הנדרש על-מנת לגרום לכך שהפרסום ייעשה באתר האמור. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 1,200 ש"ח ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ש"ח.