(פסק-דין, שלום ירושלים, השופטת דנה כהן-לקח): הנאשם הועמד לדין בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. במשך כשנתיים, נהג הנאשם להוריד אל המחשב בעבודתו, באמצעות תוכנת שיתוף קבצים, תכנים פדופיליים (כ-1,000 תמונות ו-8 סרטים). הקבצים נשמרו על הדיסק הקשיח במחשב ועל תקליטורים. הנאשם הודה במיוחס לו ועתר לאי-הרשעה. נפסק - תכלית העבירה הנדונה הינה הגנה על גופם, שלומם ופרטיותם של קטינים. מטרת המחוקק הינה למגר את התופעה החמורה של התעללות מינית בקטינים, בין היתר על דרך של איסור עצם ההחזקה בפרסומי תועבה בהם מופיעים קטינים. בהתחשב בכך, האינטרסים הציבוריים החשובים הנ"ל גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם ואינם מאפשרים להימנע מהרשעתו בדין בגין המעשים אותם ביצע. הטיעונים לעניין העדר עבר פלילי, הודאתו ושיתוף הפעולה יש בהם כדי להשפיע על גזירת עונשו של הנאשם, אולם אין בהם כדי לגבור על הכלל לפיו משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע בגינה, למעט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן. בהתחשב בשיקולי הענישה, נגזרו על הנאשם העונשים הבאים: פיקוח קצין מבחן למשך שנה וכן ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות. בנוסף, נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי.