ת"א 16332-02-10 תעשיות תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ נ' איז-פרש פרודיוס בע"מ

(פסק-דין, שלום ראשון לציון, השופט אורן שוורץ): עניין התביעה בהסכם למכירת ושיווק תוצרת חקלאית ברוסיה. לטענת התובעת, הנתבעת לא קיימה את חלקה בהסכם. בין היתר, דן ביהמ"ש בשאלה האם חילופי ההודעות בין הצדדים, בדואר-אלקטרוני, היוו הצעה וקיבול באופן שיצרו הסכם מחייב בין הצדדים? נפסק - ביום 29.1.2010 שלחה הנתבעת הודעת דוא"ל לתובעת, הכוללת הצעה. ניסוח מדויק של תנאי הצעה זו לא זו בלבד שהוא ממלא אחר דרישת המסוימות, אלא הוא גם מעיד על גמירות דעתו של הפונה. עיון בהודעה מעלה שהתקיימו בה שלושת היסודות לקיומה של הצעה, כקבוע בסעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973: פניה, גמירות דעת ומסוימות. הנתבעת פנתה לתובעת באמצעות מייל, הצעתה לפיצוי התובעת מפורשת, מדויקת וברורה ולכן מעידה על גמירות דעתה של הנתבעת. ביום 31.1.2010 השיבה התובעת להודעת הנתבעת. סעיף 5 לחוק החוזים עוסק בקיבול ומונה 2 יסודות: גמירות דעת והודעה. קיבול תקף הוא קיבול "לפי ההצעה". קיבול הוא אמירת "הן" בלתי מסויג להצעה. תשובת התובעת לנתבעת, באמצעות הודעת דואר-אלקטרוני חוזרת, מתייחסת באופן ספציפי ומדויק לפרטי הצעת הנתבעת. בכך, מהווה תשובת התובעת קיבול להצעת הנתבעת.