ת"ק 29176-09-11 עמית מרלה נ' דואלי - דואר אלקטרוני ישראל ואח'
(פסק-דין, תביעות קטנות כפר-סבא, הרשם צוריאל לרנר): תביעה שעילתה בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי "דואלי", שם המותג המשמש את חברת אימייליון בע"מ (מפעילת מועדון הלקוחות "מגיע לי"), שלחה אליו שתי פרסומות אסורות בדוא"ל בניגוד לרצונו. הנתבעת טענה כי היא שולחת את ההודעות עבור אחרים וכי אחת ההודעות מהווה הצעה חינמית שאינה מעודדת הוצאת כספים. נפסק - דין התביעה להתקבל. לא ניתן לקבל הטענה כי ההודעות נשלחו עבור אחר, לאור הגדרת המונח "מפרסם" בחוק. אף לא ניתן לקבל הטענה כי ההודעה הראשונה אינה דבר פרסומת, כיוון שהיא עוסקת במימוש זכויות רפואיות ואינה מיועדת להביא אנשים להוציא כסף, אלא לקבל כסף. ברי כי החברות העוסקות במימוש זכויות אינן עושות כן בחינם, גם אם התמורה המשולמת להם נגזרת באחוזים מהתקבול המשולם ללקוח. גם עידוד לרכישת שירות הוא בגדר אחת המטרות ההופכות "מסר" להיות "דבר פרסומת". יש לדחות הטענה כי ההודעה הראשונה אינה דבר פרסומת, כיוון שאינה כוללת את שם החברה המספקת את השירות. הגדרת "מפרסם" כוללת גם את מי ש"תוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו", אף אם לא נכתב שמו בדבר הפרסומת. באשר להודעה השנייה, גם אם "נאטורפיל" הוא מותג בלבד ולא שם של חברה, כטענת הנתבעת, הרי ברור שמדובר במסר שמטרתו לעודד לקוחות להוציא כסף. אף הנתבעת עצמה עושה לעצמה פרסומת בעצם משלוח הדיוורים לעיל. הנתבעת פעלה בניגוד לאיסור הקבוע בחוק. עבור ההודעה הראשונה תשלם הנתבעת 360 ש"ח ועבור השנייה 720 ש"ח (שכן התובע כבר הודיע לה על סירובו לקבל הודעות) וכן את הוצאות התובע בסך 360 ש"ח (1,440 ש"ח בסה"כ).