תפ"ח 32318-06-10 מדינת ישראל נ' סרנגה

(הכרעת-דין, מחוזי ת"א, השופטים דותן, שוחט ואבניאלי): כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של מעשה מגונה, מעשים מגונים בנסיבות אינוס ושיבוש מהלכי משפט, הכל ביחס לעבירות מין שביצע הנאשם לכאורה בקטינה בת 13.5 אותה הכיר באינטרנט (באמצעות תוכנת הורדת השירים Imesh). הנאשם הציג עצמו בשם ובגיל בדוי (24). נפסק - זירת האינטרנט חוצה גבולות ויבשות. היא מזמנת אנשים בעלי תחומי עניין שונים, לעיתים מעוותים, ומאפשרת להם למצוא בני-שיח, שבנסיבות אחרות לא היו נתקלים בהם. המשתמש, במיוחד הצעיר וחסר הניסיון, מתקשה לשלוט במבול המידע, התכתובות והצ'אטים המוצעים לו, גם כאשר יש בהם כדי לסכנו ולפגוע בפרטיותו. עברייני המין המשחרים לטרף, אורבים לקטינים וצדים אותם ברשתות המיועדות לצעירים תמימים, תחת כסות של שמות ופרטי גיל בדויים ובמתק שפתיים מתוכנן. אלה מפתים את הקטינים לשוחח עמם ולקשור עמם קשר, תחילה על נושאים תמימים ולאחר מכן על נושאים בעלי גוון מיני. המקרה דנן הוא דוגמה נוספת לכך שזירת הפשע ה"קלאסית" של עבירות המין מוחלפת בשנים האחרונות בזירת פשע וירטואלית, המתקיימת בחדרי חדרים. ילדים רבים מעלים לרשתות החברתיות מידע אישי, לרבות תמונות, מקום מגורים ומספר טלפון, דבר החושף את הילדים לעיני כל ומאפשר לכל דיכפין ליצור עמם קשר אישי. גם בבתים בהם מבקשים ההורים להגן על ילדיהם מפני הסכנות הטמונות בשימוש באינטרנט, מצליחים הילדים לגלוש באתרים ולהתקשר עם קטינים ובגירים כאחד. תופעת הפדופיליה באינטרנט היא בעיה אוניברסלית רחבת היקף. בישראל טרם נחקקו חוקים המסדירים באופן מפורש את עבירות הפדופיליה, המתבצעות באמצעות האינטרנט. ההוראות הקיימות כיום בחוק העונשין ובחוק למניעת הטרדה מינית אינן מספיקות. ראוי כי המחוקק יאמר את דברו בנושא בחקיקה מיוחדת, בין היתר באמצעות הטלת מגבלות ואיסורים על ספקיות השירותים באינטרנט. בנסיבות המקרה נקבע כי אשמת הנאשם הוכחה מעבר לכל סביר ולכן יש להרשיעו בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, שלא בהסכמתה החופשית וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

ביום 13.9.2012 גזר ביהמ"ש את דינו של הנאשם ודן אותו לארבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת בסך 25,000 ש"ח. נפסק - הנאשם ניצל את גילו וניסיונו כדי לצוד את המתלוננת ברשת האינטרנט ולהיפגש עימה ביחידות, הרחק ממקום מגוריה ומסביבתה הטבעית. הנאשם עשה שימוש בתוכנה תמימה להורדת שירים, המאפשרת גם ניהול שיחות בין המשתמשים. רשת האינטרנט מאפשרת לעברייני המין להסתתר מאחורי זהות בדויה, וירטואלית, לרכוש את אמונם של הילדים, להציף אותם בתכנים מיניים ובבוא העת, להציע להם להיפגש פנים אל פנים, במסווה של היכרות תמימה עם אדם שזהותו וכוונותיו האמיתיות אינן ידועות להם. גם בבתים בהם מבקשים ההורים להגן על ילדיהם מפני הסכנות הטמונות בשימוש באינטרנט, בין היתר על-ידי אבטחתו בסיסמה והגבלת האתרים שניתן לגלוש בהם, מצליחים הילדים לגלוש באתרים ולהתקשר עם קטינים ובגירים כאחד. על אף המודעות ההולכת וגדלה בנושא סכנות האינטרנט, נופלים ילדים רבים ברשתם של עברייני מין, הרואים באתרי ובתוכנות האינטרנט כר פורה ליצירת קשרים מסוג זה. כאשר מדובר בעבירות מין כלפי קטינים, גובר השיקול ההרתעתי של הנאשם ועבריינים מסוגו וכן הצורך להגנה על הציבור מפניהם, על פני שיקולים אישיים, או נסיבות מקלות של נאשם זה או אחר. השיקול המרכזי הוא טובתם של הקטינים. הנאשם לא הביע חרטה על מעשיו וניצל את זכותו למילה אחרונה כדי לשוב ולהתייחס לשימוש שעשה יחד עם המתלוננת בתוכנת ה- Imesh, מבלי להתייחס לשימוש המניפולטיבי שנעשה על-ידו במידע שהמתלוננת חשפה בפניו, תוך ניצול תומתה.