(החלטה, ביה"ד הרבני האזורי נתניה, הדיינים שפירא, מייזלס ובן שמעון): תביעת בעל לגירושין, בה כרך את ענין מזונות האשה. הבעל נכנס לבית בו התגוררה האשה, לקח את המכשיר הסלולרי השייך לה, שנרכש לאחר פרידתם ולדבריו מצא בו מסרונים המעידים על קשריה עם גבר זר. האשה מתנגדת להצגת המסרונים, מחמת הפגיעה בפרטיותה. נפסק - הבעל עבר על הוראות ס' 7 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בשני פנים: חיפוש ברשות היחיד של אשתו, שכן חיפוש במכשיר סלולרי של אדם מהווה רשות יחיד שלו. מלבד זה, אין ספק שהמסרונים של אדם מהווים חלק מסוד שיחו או מרשימותיו. הן לפי הוראות סעיפים 2(5) ו-32 לחוק הגנת הפרטיות, על פניו נראה שאין אפשרות חוקית להציג בביה"ד את המסרונים שהושגו תוך פגיעה בפרטיות האשה. במקום שלדעת הבעל יש בידו ידיעות חמורות על ניאוף האשה, חובתו לגלות עובדות אלה. במקרה זה, לכאורה עומדות לבעל ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות. עם זאת, ההגנות המצוינות בסעיף 18 לחוק ניתנות רק במקום שהפגיעה לפי סעיפים אלו נעשתה בתום לב. ההתרחשות במקרה דנן, שבה הבעל נכנס לדירת האשה בעל כרחה, גרם לה להימלט מהדירה, השחית את בגדיה, גנב את מכשירה הסלולרי וחיטט במסרונים שהיו בו, מורים שהדבר נעשה בחוסר תום לב ובמטרה להציק, לחפש ואולי למצוא ראיות שיזדמנו לו. סעיף 32 לחוק קובע שיש מקרים בהם ניתן לרשות משפטית להתיר להשתמש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיותו של אדם. אם הצגת ראיה זו לא תשנה מהותית את המסקנות המשפטיות אליהן הגיעה הערכאה המשפטית ללא ראיה זו, אין מקום להציג את הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות.

לעת עתה, אין מקום להתיר את הצגת המסרונים, עד שיביא את שאר ראיותיו. לכשיוצגו כל ראיותיו של הבעל, יהיה מקום לדון האם הצורך בגילוי האמת גובר על הנזק שבהפרת הפרטיות ולהתיר הצגת ראיות שהושגו באופן לא חוקי. לא ניתן לסמוך על הכתוב במסרונים, שהרי הכתוב הוא כתב אלקטרוני וברור שאי אפשר לזהות מי כתב את הדברים. אף אם ניתן לדעת מאיזה טלפון נשלחו המסרונים, הרי העובדה שהדברים כתובים במכשיר האשה אין בהם כדי להורות שאכן בעל המכשיר הוא ששלח את המסרונים. כיוון שהמכשיר היה ברשות הבעל, היה ביכולתו לכתוב מסרונים כאוות נפשו ואף אין מניעה מאדם זר לכתוב מסרונים במכשיר שאינו שלו. יש כיום אפשרויות טכניות של שליחת מסרונים למכשיר סלולרי תוך התחזות והצגת מצג שווא שהמסרון נשלח ממכשיר סלולרי מסוים למכשיר אחר, באופן חוקי או שאינו חוקי, על-ידי מי שיש לו ידיעה טכנית בנושאים אלו. עם התפתחות הטכנולוגיה אדם יכול למצוא בקלות באינטרנט את האופנים בהם יוכל לבצע מצג שוא ולפיכך אין כל ודאות שאם מצאנו על צג של מכשיר סלולרי מסרון שנשלח ממכשיר אחר, שמכשיר זה אכן נשלח מאותו מכשיר. אין למסרון ערך ראייתי כלשהו כשהוא עומד כשלעצמו, עד שיוכח (אם ניתן להוכיח) ששולח המסרון הוא בעל המכשיר הסלולרי. יש לבחון בכל מקרה לגופו האם ניתן לסמוך על הכתוב במסרון בכדי לקבוע בוודאות שבעל המכשיר הסלולרי אכן כתב את הדברים. יש אפשרות להציג מסרונים לבעלי דין, על-מנת לעמת ולאמת אותם עם האמור בהם, לצורך גילוי האמת. הבקשה להצגת המסרונים נדחתה (ההחלטה - באדיבות המאגר המשפטי נבו).