(גזר-דין, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשי סדום בקטינים, סחיטה באיומים של קטינים, מעשה העלול להפיץ מחלה והחזקת פרסומי תועבה בהם דמות קטין. הנאשם (35), חולה במחלת האיידס, נהג לגלוש בצ'אטים אינטרנטיים המיועדים לבגירים הומוסקסואליים ולהתכתב עם גולשים קטינים (למרות שהצהירו בכניסתם לאתר כי הם בגירים). הנאשם ידע כי גילם של אותם גולשים צעיר מכפי שהצהירו. הנאשם הציג עצמו בכינויים שונים וטען שהוא צעיר מגילו. בין הנאשם ובני שיחו נערכו שיחות מקוונות פרטיות, לצורך קידום מפגש לקיום מגע מיני. נפסק - בכל האישומים, זירת ההתרחשות הראשונית היא רשת האינטרנט. תחת המחסה של המרחב הוירטואלי, יצר הנאשם קשר עם 10 הקטינים והבגיר נשוא האישומים. בדרך זו ניצל הנאשם את האנונימיות שבתקשורת הוירטואלית, באופן המאפשר לגולשים להציג את עצמם שלא בהתאם לנתוני האמת. גם המשך ההתקשרות נעשה במרחב הוירטואלי. באישומים מתוארת תקשורת בעלת תכנים מיניים, חילופי תמונות, שימוש באמצעי צילום לקידום מעשי העבירות, מבלי שנוצר קשר ישיר בין הנאשם לקורבנותיו. רק לאחר מכן, עוברת ההתקשרות לעולם המציאות ומתבצעים בהסכמה מעשי הסדום. הבחירה במרחב האינטרנטי נעשתה במכוון, מתוך רצון לקדם את ביצוע העבירות במינימום סיכון. תפקיד החברה, לרבות בתי המשפט, להעניק לציבור המשתמשים ברשת האינטרנט, ובראשם הקטינים, אמצעי הגנה שיפחיתו את הסכנה בניצול הרשת לרעה וענישה ברורה הולמת ומרתיעה מהווה את אחד מאמצעי ההגנה הנדרשים. על הנאשם נגזרו 63 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 ש"ח ותשלום פיצויים בסכומים שונים לקורבנותיו.