ע"א 15374-06-11 האפרתי ואח' נ' ז'קונט אמנון ואח'

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים ענבר, שבח ושוחט): ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בהרצליה [ת"א 1386-06], שקיבל את תביעת המשיב נגד המערערים בשל נזקים שנגרמו לו כתוצאה מחדירה למחשבו הפרטי. המערערים, בני זוג, פיתחו תוכנת "סוס טרויאני" המאפשרת, לאחר החדרתה, להשתלט על המחשב הנגוע ללא הסכמת המשתמש. המערערת 2 החדירה את התוכנה למחשבו של המשיב, על רקע סכסוך משפחתי, ובאמצעותה: שלחה מיילים מכפישים בשם המשיב לעמיתיו באוניברסיטת ת"א; שלחה לאתר B.S.H מיילים הנחזים להיות מעיריית ת"א, המייחסים למשיב מעשי הונאה סדרתיים ומציגים אותו באור נלעג; ביצעה שינויים בספר שכתב המשיב, שהיה שמור על המחשב הנגוע, ופרסמה את קטעי הסיום שלו באינטרנט טרם יציאתו לאור; פרסמה כביכול בשם המשיב דברים המייחסים לו אישום פלילי, התחמקות משירות בצה"ל והונאה באתר וויקיפדיה. ביהמ"ש השלום חייב את המערערת לפצות את המשיב ב- 400,000 ש"ח, כאשר על המערער לשאת במחצית מסכום זה. נפסק -
  • אין עילה להתערב בקביעתו של ביהמ"ש השלום בנוגע ליכולותיה של התוכנה שפיתח המערער, אשר אפשרו, הלכה למעשה, את ביצוע הפעולות שביצעה המערערת במחשבו של המשיב.
  • אין הצדקה להתערב בטענות המערערים בנוגע לגובה הנזק ויש לקבל את קביעת ביהמ"ש השלום כי המערערת ביצעה את מעשיה בכוונת זדון, תוך מרמה והתחזות, כשלנגד עיניה עמדה מטרה אחת ויחידה - להסב נזק למשיב, לפגוע בשמו הטוב ולהפוך אותו ללגע, קלס ושנינה.
  • עוולת הוצאת לשון הרע שבוצעה על-ידי המערערת חייבה הטלת פיצוי משמעותי ביותר, הנמצא ברף העליון של הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק איסור לשון הרע.
  • אין מקום להתערב בפיצוי שנפסק למשיב בגין הפסדי מכירת הספר, שכן זה נקבע על-ידי ביהמ"ש השלום בדרך של אומדן ועל הצד המתון.
  • יש לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעת אחריותו של המערער לנזקים שנגרמו למשיב. נוכח העובדה שהמערער "חימש" את המערערת בתוכנה שפיתח, המהווה כלי נשק מסוכן לכל דבר ועניין, ואף סייע לה לעשות בה שימוש בלתי חוקי יחד עם החוקרים הפרטיים, המערער היה יכול וצריך לצפות שהמערערת תעשה בתוכנה שימוש בלתי חוקי בכוחות עצמה.
  • משבחר המערער להשאיר את התוכנה בידי המערערת ונמנע מלנקוט אמצעי זהירות סבירים על-מנת לקדם את פניו של הסיכון, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ויש לראותו כאחראי לכל נזק שנגרם למשיב, אשר ניתן היה לצפות באופן סביר את התרחשותו.
  • פיתוח התוכנה על-ידי המערער והפקתה בידי המערערת, מספקים את דרישת הקשר הסיבתי העובדתי בין מעשי המערער לבין נזקי המשיב. נזקי המשיב עקב החדרת התוכנה למחשבו על-ידי המערערת, היו ניתנים לצפייה על-ידי המערער ובכך יש כדי לבסס את הקשר הסיבתי המשפטי.
  • ככל שמדובר בתהליך גרימה אחד, על המערער היה לצפות את הנזקים הממוניים והלא-ממוניים שנגרמו למשיב עקב החדירה למחשב והפעולות שנעשו לאחריה ודי בכך כדי לבסס את חבותו לפי עוולת הרשלנות שפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
  • גם אם נראה בפעולות הנוספות שביצעה המערערת, לאחר החדירה למחשבו של המשיב, ככאלה שיוצרות תהליך גרימה נוסף ומובחן מאירוע החדירה, שבעקבותיו קמה יחידת נזק נפרדת, הרי שיש לקבוע שמהערער אחראי גם לנזקים שגרמו הפעולות הנוספות, מאחר שהיה צריך לצפות את התרחשותן.
  • כל הפעולות שבוצעו בפועל על-ידי המערערת לאחר החדירה למחשבו של המשיב, כמו גם פעולות פוגעניות אחרות שניתן היה לבצע במחשב הנגוע, נמצאו בטווח יכולותיה של התוכנה, לכן כולן ניתנות היו לצפייה על-ידי המערער ומכאן קמה אחריותו המשותפת של המערער לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפעולות הנ"ל.
  • יש להותיר על כנו את סכום הפיצוי בו חויב המערער, אך אחריותו אינה מבוססת על חוק איסור לשון הרע, אלא על עוולת הרשלנות.