(פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת אשרית רוטקופף): תביעת לשון הרע שעניינה פרסומים שביצע הנתבע ב-3 אתרי אינטרנט, העוסקים באתר Yad2 שבבעלות התובעת. הנתבע הוא מנהל ובעל חברת לוחות מקוונים בע"מ, מפעילת האתר "זה וזה", המבוסס על העתקת מודעות מ- Yad2 ואתרי לוחות אחרים. התובעת שלחה מכתב התראה ל"לוחות מקוונים", בדרישה כי תחדל מהעתקת מודעות. "לוחות מקוונים" הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי, המתייחסת לבעלות התובעת בזכויות היוצרים בתוכן האתר. התובעת טענה כי לאחר הגשת התביעה החל הנתבע בקמפיין יחסי ציבור מאסיבי, לרבות הודעה שהועברה לעיתונות, המהווה לשון הרע. הפרסומים הופיעו באתרים "מאמרים", "סקופר" ו"ניוז 1". נפסק -

• טענות הנתבע כלפי התובעת, שפורסמו באתרים השונים, מוזכרים בכתב התביעה (בהליך הנפרד בין הצדדים). הנתבע טען להגנת סעיפים 13(5) ו- 13(7) לחוק איסור לשון הרע. סעיף 13(5) אכן מעניק הגנה מוחלטת למופיעים בפני גופים שיפוטיים. התנאי היחיד שמציב החוק לתחולת ההגנה הוא שהפרסום ייעשה "תוך כדי דיון" בפני הגוף המשפטי. הדרישה בסעיף 13(7) הינה לדיווח "נכון והוגן".
• הפרסומים אינם כאלו שנעשו "תוך כדי הדיון" ומשכך לא עומדת לנתבע הגנה מכוח סעיף 13(5) לחוק. בנסיבות העניין, הפרסום אינו עונה להגדרת דיווח "נכון והוגן" וככזה, אינו יכול לחסות תחת הגנת סעיף 13(7).
• בנוסף, טען הנתבע להגנת תום הלב ואמת בפרסום. אין בפנינו פרסום זהיר ומתון בלשונו, שאינו פוגע בנפגע מעבר לסביר. הלשון הבוטה והמעליבה בה בחר הנתבע להשתמש (בכתב הטענות בהודעה לעיתונות), סמיכות הזמנים בין הגשת התביעה לפרסום באתרים, ההחלטה לפרסם בטרם הוגש כתב הגנה וללא בקשת התייחסות מהנתבעת, הדמיון המובהק בין הפרסומים באתרים השונים והדברים הקשים שהוטחו בתובעת - אינם עונים להגדרת "אמת דיברתי".
• פרסום מספר הטלפון האישי של הנתבע, סמיכות המועדים להשקת האתר "זה וזה", השפעת הפרסומים על עסקי התובעת, כמו גם מניעיו של הנתבע, שהינו בעלים של אתר חדש המבוסס על העתקת תוכן מאתר התובעת, המתנגדת לכך, כל אלו מובילים למסקנה כי התנהגות הנתבעת נגועה בחוסר תום-לב, הנדרש כדי לחסות תחת סעיפי ההגנה.
• הנתבע ישלם לתובעת פיצויים בסך 100,000 ש"ח ויישא בהוצאותיה בסך 25,000 ש"ח.