- דברי התובע - כי מעולם לא נרשם באתר הנתבעת - מהימנים. הנתבעת לא הביאה בדל ראיה כי התובע ערך הליך של רישום באתר. חזקה על הרשמה מקוונת כי פרטיה, לרבות התאריך והשעה בה נעשתה, מתועדים ונשמרים במאגר נתונים של בעל האתר. אם שומר האתר את כתובת הדוא"ל של הנרשמים, יש להניח כי הוא שומר גם את פרטי ההרשמה שבוצעה. בעניין התובע לא הוצג כל פירוט כזה. לא הוכח שהתובע אישר לנתבעת לשלוח מסרים לתיבת הדוא"ל שלו.
- 17 פעמים שלחה הנתבעת לתובע הודעות מסדרת "כל מה שחינם ברשת". מותר לתהות: אם לא נשלח כל מסר שיווקי (כטענת הנתבעת), מדוע זה נדרשים הנרשמים לאתר הנתבעת לאשר את קבלתם של מסרים שיווקיים?
- בסעיף 30א אין כל דרישה כי התשלום יועבר ישירות מן הנמען לידי השולח, אף לא כי האינטראקציה בין השניים תהא, בכל שלביה, התקשרות בתמורה. עיקר הוא בתכליתו של הסעיף: למנוע ממפרסמים לגרום לאדם, במישרין או בדרך עקיפה, להוציא כספים בעקבות הודעה שנשלחה אליו.
- עיון בהודעות שנשלחו לתובע מעלה כי גם אם מוצעת בהן הטבת חינם, הרי שתכליתן לפתוח בפני הנמען נתיב לקשר עמוק יותר עם מספק השירות, כך שמייד לאחר ההרצאה החינמית או ההדגמה ללא תשלום, תבוא התקשרות עסקית שמהותה קבלת שירותים בידי הנמען תמורת תשלום כספי.
- פירוש דווקני של החוק, הנצמד למילותיו ומתעלם מן התכלית שלשמה בא לעולם, עשוי אולי להכשיר הודעות כגון אלו ששלחה הנתבעת, אך הוא חוטא לרוחו של החוק ולרבותא שבו. אלו ביקשו לשרש את המנהג המקומם, המטריד ונעדר תום-הלב של שולחי ספאם לסוגיו, תהא האדרת שבה הוא מולבש שקופה יותר או פחות.
- אין זה מעלה או מוריד אם התובע ביקש או לא ביקש את הסרתו מרשימת התפוצה, אם לחץ או שלא לחץ על הקישור המאפשר זאת, או אם תיבת הדואר של הנתבעת מנוטרת לפניות שכאלו. בלא הסכמתו המפורשת של התובע, אסור היה לנתבעת לשגר אליו דברי פרסומת.
- משכך עשתה הנתבעת, זכאי התובע לפיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק וממילא אינם כפופים לחובה להקטינו. מספרן הרב של ההודעות שנשלחו והניסיון לעקוף במודע את הוראות החוק, מצדיקים את פסיקת הפיצוי המרבי שניתן לפסוק. הנתבעת תשלם לתובע סך של 19,000 ש"ח עבור ההוצאות שנשלחו לו וההוצאות שהוציא.
ת"ק 20453-03-11 עו"ד אסף לוטן נ' לוג טק תקשורת בע"מ
(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן): האם שלח התובע את קורות החיים שלו לנתבעת (מפעילת האתר mbcv.co.il), באמצעות רישום באתרה, פעולה שלטענתה לא ניתן לבצע בלא שהנרשם מסכים למשלוח מסרים שיווקיים בדוא"ל. האם 17 המסרים שנשלחו מהווים "דבר פרסומת" כמשמעו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. נפסק -