ת"פ 6961-09-08 מדינת ישראל נ' גורביץ

(הכרעת-דין, שלום נצרת, השופטת כרמלה האפט): כתב האישום ייחס לנאשם ריבוי עבירות של החזקת פרסומי תועבה, לפי ס' 214(ב3) לחוק העונשין, לאחר שנטען כי החזיק במחשבו קבצים רבים, לרבות סרטים ותמונות, בהם דמויות של קטינים בעירום וכשהם מקיימים יחסי מין. הנאשם טען כי החזיק בפרסומים באופן אקראי ובתום לב. נפסק - למרות שהנאשם ניסה לשוות למעשיו נופך מקרי, סתמי או שגרתי, כאשר לשיטתו כל חיפוש רגיל מוביל להורדת מסה אדירה של סרטים לא רצויים, הרי שהודה כי החזיק את החומרים הפדופיליים במחשבו וידע על תוכנם. אין לקבל את טענת הנאשם כי העביר את הסרטים לתיקייה שהחשיב כ"תיקיית זבל", אותה התכוון למחוק במועד מאוחר יותר. לא ברור מדוע יטרח אדם, באופן יזום, למיין חומרים כה רבים, להעבירם לתיקיות שונות ולשמור אותם שם, תחת שימחק אותם מיד במחי קליק או שניים.

העובדה שבתתי-התיקיות נמצאו רק סרטי פורנוגרפיה מדברת בעד עצמה. הכמויות האדירות שנמצאו, שמות הקבצים שאינם משאירים מקום לדמיון והניתוב לתיקיות מתאימות בעלות שמות "מתאימים", חלקן מוסתרות, אינם יכולים להתיישב עם טענת אקראיות ותום-לב. לכך יש להוסיף את נסיבות פתיחת התיק - מידע שהתקבל מהאינטרפול וכן את דבריו הספונטניים של הנאשם לשוטרים שהגיעו לדירתו, כי הוריד אך לא הפיץ. העבירה שיוחסה לנאשם עניינה בהחזקת החומר הפדופילי ובה בלבד. אין עניין בשאלת השימוש, אף לא בשאלת הצפייה. גם אם היה הנאשם מוכיח כי לא צפה בסרטים ולא פתח אותם מעולם, גם אם היה מוכיח כי לא חיפש את הסרטים ואלה רק "התגלגלו" למחשבו, לא היה הדבר משנה לשאלת ההחזקה. הנאשם הורשע במיוחס לו. בית המשפט גזר את דינו של הנאשם עוד באותו היום והטיל עליו 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח.