ע"א 2319/08 ע"א 2321/08 פלוני ואח' נ' פלונית

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים שנלר, ורדי ויפרח): שני ערעורים על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בת"א, אשר פסק פיצויים למשיבה, שנפגעה בתאונת דרכים בעת שנסעה באוטובוס. בפרט, מערערת המשיבה על החלטת ביהמ"ש קמא [א 125775/00] שדחה את בקשתה להסיר את פסק-הדין בעניינה מאתרי אינטרנט ומידע, לאחר שגילתה כי הוא נגיש לכל דורש. נפסק - 
  • מחד גיסא ניצבת הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בחוק הגנת הפרטיות ובסעיפים רבים הפזורים במרחב החקיקתי. אם לא תשמר הזכות לפרטיות, אף זכות הגישה לערכאות תמצא חסרה, באופן שהציבור ירתע מלגשת לערכאות אם יידע מראש כי פרטיותו תיפגע. מאידך גיסא, עומד, לכאורה, עיקרון פומביות הדיון, שנקבע בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט. מעיקרון זה נגזרת הזכות לפרסם את את שנאמר בביהמ"ש. בתחרות בין הזכויות, כעיקרון הבכורה נתונה לזכות פומביות הדיון, הואיל ועסקינן בהוראה מיוחדת הגוברת על הוראה כללית.
  • המחוקק לא התעלם מההתנגשות בין זכויות אלו וקבע רשימת חריגים בהם רשאי ביהמ"ש לדון בדלתיים סגורות. ביהמ"ש קמא הסכים כי בענייננו אכן נפגעת פרטיות המשיבה, אך פגיעה זו אינה מהווה "פגיעה חמורה" (כלשון ס' 70(ד) לחוק בתי המשפט). יש לבחון האם בנסיבות העניין, הפגיעה בפרטיות עולה כדי פגיעה חמורה.
  • יש מקום להבחנה בין איסור פרסום כולל של ההליך המשפטי או חלקים ממנו, כך גם פרסום פסק-הדין, לבין אפשרות לפרסום פסק-הדין אך ללא שמות או פרטים מזהים.
  • השאלה הנשאלת עד היכן נפרשת הזכות לפרטיות. למעשה הגדרה חדה וברורה אין בנמצא. הסיבה המהותית לעמימותה של זכות זו נובעת מתלותה בסביבה החברתית ובטכנולוגיה. מעיון בלשון ס' 70(ד) לחוק, נראה כי המחוקק שם דגש מיוחד על כך שהפגיעה בפרטיות תהיה חמורה. אין לכאורה הכרח לפרש את דרישת החומרה באופן נוקשה, אלא יש לבחון דרישה זו על רקע שיקולים נוספים, דוגמת השלב בו מבוקש איסור הפרסום, מיקום הפגיעה בפרטיות ביחס לליבת הזכות לפרטיות, מעמד הנפגע, העניין הציבורי ועוד.
  • אין להתעלם ממגמת המחוקק להרחיב את תחום העניינים והאנשים שלגביהם תגבר הזכות לפרטיות על פני הזכות של פומביות הדיון. מגמה זו שורשיה במגמה כללית המרחיבה את זכות הפרט לאוטונומיה אישית, בין היתר על רקע הקדמה הטכנולוגית. מלבד מגמת המחוקק, ניתן למצוא מגמה דומה בפסיקתו של בית המשפט.
  • יש לבחון את השפעת הטכנולוגיה על פרסומם של פסקי דין. כיום ניתן למצוא בקלות רבה פסיקות רבות של כלל הערכאות השונות, בכל מחשב עם חיבור לרשת האינטרנט. הפרסום כיום נעשה בצורה שונה ומגוונת, החל מספרות כתובה, דרך פרסום אלקטרוני במאגרים מסחריים מקצועיים על-גבי חומרה וברשת האינטרנט, אתרים חינמיים, אתרים פרטיים של עורכי דין, אתרים המספקים מידע משפטי ועוד. האמצעים לאחזור מידע התפתחו בצורה משמעותית וניתן לאחזר מידע באופן כללי על נושא מסויים או אדם מסויים.
  • ניתן למנות מספר מקרים בהם ישנה חשיבות לפרסום פרטים מזהים, חרף פגיעה נטענת בפרטיות. קיימים אינטרסים בעלי חשיבות רבה לפרסום פרטים מזהים אודות בעל דין.
  • במקרה דנן נחשפו פרטים רפואיים ואישיים, הן ביחס למשיבה והן ביחס לבני משפחה אחרים שלה. אמנם, כל הפונה בתביעת נזיקין חשוף לפגיעה בפרטיותו, אולם לא די בכך על-מנת לשלול בחינה פרטנית של המקרה הנדון. פסק-הדין מכיל טענות וקביעות עובדתיות בדברים שחלקם מצויים קרוב לליבה של הזכות לפרטיות. מצבור של פרטים, שכל אחד לבדו אין בו משום פגיעה חמורה בפרטיות, הרי שביחד עם אחרים הם יעלו כדי פגיעה חמורה בפרטיות, כהגדרה בסעיף 70(ד) לחוק.
  •  ניתן צו איסור פרסום של שם המשיבה, כך פרטים מזהים אחרים אודותיה או אודות מי מבני משפחתה, בהחלטות השונות שניתנו בעניין זה. הפרסום שיוותר באתרי האינטרנט השונים יהיה ללא שמות אלו וללא פרטים מזהים אחרים.