(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת שרון גלר): תביעה שעניינה הפרת הסכם לשירותי פרסום. הנתבעת מפעילה רשת למכירת מוצרי הנעלה. התובעת, אמנית הפעילה בעולם הבידור, התחייבה לשמש כפרזנטורית של הנתבעת למשך 12 חודשים. במהלך חודשיים לאחר תום ההסכם, המשיכה הנתבעת להשתמש בדמות התובעת בחנויותיה, בחוברת תדמית ובאתר האינטרנט שלה. התובעת טענה כי היא זכאית לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם בין הצדדים, לאור הפרתו. הנתבעת טענה, בין היתר, כי אתר האינטרנט הופעל על-ידי צד שלישי. נפסק -
- התובעת הרימה את הנטל להוכיח את הפרתו של ההסכם, באשר לפרסום תמונותיה באתר האינטרנט של הנתבעת והפרסום של חוברת התדמית הכוללת את תמונותיה.
- מאחר ומדובר באתר אינטרנט של הנתבעת עצמה, גם אם הוא מנוהל ומתופעל על ידי נותן שירותים חיצוני כלשהו, הרי שאחריות הגג לתפעולו, לרבות בכל הנוגע לכך שלא יופרו במסגרתו התחייבויות חוזיות של הנתבעת, מוטלת על הנתבעת עצמה ועליה לדאוג להנחות את מפעילי האתר בהתאם לכך.
- סכום הפיצוי המוסכם אינו משקף נזק ריאלי אשר הצדדים יכלו לצפות באופן סביר כי יגרם לתובעת עקב הפרת ההסכם, אלא מהווה סכום אסטרונומי, אשר באמצעותו קיוותה התובעת להרתיע את הנתבעת מלהפר ההסכם בהקשר לשימוש בשמה ודמותה לאחר סיומו. ואולם, רצון זה להרתיע, אינו משמש כאבן הבוחן היחידה לבחינת סבירות סכום הפיצוי המוסכם ויש לבחון את סבירות היחס בין הנזק הצפוי לסכום, סבירות אשר לא מתקיימת במקרה דנן.
- קיימת הצדקה במקרה דנן להתערבות בית המשפט בסכום הפיצוי החוזי אשר נקבע בהסכם, מכוח הסמכות הנתונה לבית המשפט בסעיף 15 (א) לחוק התרופות.הנתבעת תשלם לתובעת סכום בש"ח השווה ל- 22,400 דולר ( 11,200 דולר בגין כל הפרה) וכן תישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט ב"כ בסך של 20,000 ש"ח.