(פסק-דין, שלום ת"א, השופט דן מור): התובעת, עיתונאית בעברה, התראיינה לכתבה העוסקת בהטרדות מיניות של עיתונאיות. לטענתה, יש בכתבה, שהתפרסמה בעיתון הנתבעת, כדי לפגוע בפרטיותה. נפסק - ב"כ הנתבעות טען לחלוף תקופת ההתיישנות, הואיל והתביעה הוגשה לכאורה למעלה מ-3 שנים לאחר הפרסום. אולם, מיד לאחר הפרסום, סיכמו הצדדים כי שם התובעת ימחק מהכתבה שפורסמה באתר האינטרנט של העיתון. בחלוף שנתיים, חדלה הנתבעת מהדפסת העיתון והקימה אתר, אליו נסרקו כל גיליונות העיתון המודפס. כך, שהכתבה במלואה, ללא הסתרת שם התובעת, פורסמה באתר. מדובר בפרסום ראשון של הכתבה ברשת בו מזוהה התובעת. הפרסום ברשת אינו שווה או דומה להפצת עותקים מודפסים של העתון וממילא תושתק התובעת מלטעון לפגיעה בפרטיותה בהפצה שכזו. פרסום הכתבה באינטרנט, ללא הסתרת שם התובעת, מוליד את זכות התובעת, אם תוכח תביעתה. הפרסום ברשת, בניגוד להסכמה על הסתרת השם, נעשה בתוך תקופת ההתיישנות. לגוף העניין, נקבע כי התובעת נכשלה בהוכחת טענתה כי הדברים שמסרה בראיון הינם "שלא לציטוט". התביעה נדחתה.