ת"פ 2258-07 אילייב נ' מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון

(החלטה, שלום ראשון לציון, השופט ארז יקואל): בקשה לגילוי ראיה, במסגרתה עותר המבקש (הנאשם) לחייב בצו את עדת התביעה, עו"ד במקצועה, לאפשר למומחה מטעמו לבדוק קבצי מחשב המצויים בידה. לנאשם מיוחסות עבירות של תקיפת זוגתו. המבקש טען כי מקור התלונה ברצון המתלוננת לזכות ביתרון במסגרת סכסוך גירושין. לתמיכה בטענתו הגיש תצהיר של המתלוננת, שנחתם לכאורה 5 ימים קודם להתרחשות האירועים הנטענים. עוה"ד, עדת התביעה, טענה כי התצהיר נחתם במועד וכי מקור התאריך השגוי בשימוש בדוגמת תצהיר שהייתה שמורה במחשבה. רצון המבקש להזים את עדות עוה"ד. נפסק - מטרת ההליך הפלילי הינה ירידה לחקר האמת. עם זאת, הדין הציב מגבלות דיוניות בהקשר זה, כדי להציב גבול ליכולת הצדדים להעמיק ולחקור בכל שאלה צדדית ושולית לעניין העיקרי, על-מנת שיובא הדיון אל סופו. עניין מועד עריכת התצהיר הינו צדדי לדיון. במהות הבקשה בדיקה של חומר מחשב ורחקה הדרך כי זו תחשב לראיה "חותכת" שאינה מצריכה דיון נוסף. גם לגישת המבקש, עקב חלוף הזמן ניתן היה לבצע שינויים בקבצי המחשב שבידי עוה"ד. ביהמ"ש מעדיף לשים סוף לגרסת עוה"ד ולהעדיף את כלל סופיות הדיון ואת השמירה על פרטיות עוה"ד ולקוחותיה, כמו גם את השמירה על חיסיון למידע שבמחשבה. הבקשה נדחתה.