פ 2639/08 מדינת ישראל נ' לוריא

(גזר-דין, שלום תל-אביב, השופטת זיוה הדסי-הרמן): ביום 12.11.2008 הורשע הנאשם, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, הפרת זכות יוצרים ופגיעה בפרטיות. הנאשם שימש כמפתח ומתחזק מערכות בחברה המספקת שירותי סליקה לאתרי אינטרנט. ביום עבודתו האחרון חדר הנאשם למחשבי החברה, כיווץ קבצים רבים מהתוכנה המשמשת את החברה לצורך פעילותה, העתיק קבצים של פרטי כרטיסי אשראי ושלח את המידע כאמור לשרתי מחשב הממוקמים בארה"ב. בנוסף, מחק הנאשם את הפקודות המעידות על פעולותיו. נפסק - יש לראות בחומרה את העבירות אותן ביצע הנאשם. הנאשם שולח את ידו אל מאגר הנתונים של החברה בה הוא מועסק, פוגע בפרטיותם של הלקוחות ותוך הפרה של זכויות יוצרים גונב נתונים האמורים לעזור לו בעתיד. בהמשך, הנאשם מבין כי מעשיו אינם תקינים, הוא מבקש לטשטש עקבותיו ולפיכך מוחק קובץ המתעד את פעולות המקלדת, את הפקודות המעידות על העתקת הקבצים ושליחתם לחו"ל. הפסיקה הדנה בעבירות מחשב מורה להחמיר בעניינם של עברייני מחשב. ההחמרה דרושה על-מנת להרתיע את הנאשם וגם אחרים מפני פגיעה במאגרי מידע בעלי ערך כספי, פגיעה המתבצעת בקלות, קשה לגילוי וגורמת נזק רב. מדובר בגניבה של ממש, המתבצעת על-ידי הקלדת נתונים או לחיצה על מקשים, תוך פגיעה בפרטיות ובקניין הזולת. במקרה דנן הנאשם לא הספיק לגרום נזק של ממש, הודה במיוחס לו והביע חרטה. הנאשם נדון ל-12 חודשי מאסר, מתוכם 2 חודשי מאסר לריצוי בפועל בעבודות שירות.