(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטים ברלינר, מודריק ושפירא): המשיב החזיק דיסק קשיח ובו 60 קבצי מחשב, המכילים סרטונים המתעדים מעשי תועבה כלפי קטינים. המשיב הוריד את הסרטונים מרשת האינטרנט. בבית המשפט קמא הודה המשיב, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין. תחילה הרשיע ביהמ"ש קמא את המשיב בעבירה המיוחסת לו, אך לאחר קבלת תסקיר, ביטל את הכרעת הדין המרשיעה [פ 5226/08 מדינת ישראל נ' מור]. זהו ערעור המדינה על ביטול ההרשעה. נפסק - הערעור התקבל. המשיב הוריד למחשבו סרטונים שבהם מבצעים ילדים מעשים מיניים וזאת מאתרים שונים בעולם. המשיב, בצורה עקיפה, נתן ידו לניצול אותם ילדים המופיעים בסרטונים. זוהי רעה חולה שהעולם כולו מתמודד עמה. אם לא היה קהל צרכנים הגולש לאתרים שבהם מפרסמים סרטונים מסוג זה, הדעת נותנת כי התופעה לא הייתה באה לעולם או לפחות ממדיה היו מצטמצמים. על מדינת ישראל לתרום את חלקה לביעור התופעה המכוערת של ניצול קטינים. הליכה בנתיב החריג של סיום ההליך ללא הרשעה משדרת מסר שלילי לאותה מלחמה. קל מאוד לבצע את העבירה, קשה מאוד לחשוף אותה ומשנחשפה, יש לתת את הביטוי הענישתי ההולם.