ע"פ 70937/08 חיים ליבוביץ נ' מדינת ישראל

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים ברלינר, פוגלמן ושבח): ערעור על הרשעתו ועל חומרת העונש שגזר ביהמ"ש השלום בת"א (השופט חנן אפרתי) על המערער [פ 6338/06 מדינת ישראל נ' ליבוביץ חיים ואח']. המערער הועמד לדין בגין מספר רב של עבירות מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הפרת חובת סודיות בשימוש במאגרי מידע ושימוש שלא כדין במאגרי מידע. המערער העביר לידי חוקר פרטי אלפי פריטי מידע חסויים ממאגרי המידע של רשות המיסים, אליהם הייתה לו גישה מתוקף תפקידו. דינו של המערער נגזר למאסר בן 20 חודשים, מאסר על תנאי בן 10 חודשים וקנס כספי. נפסק - יש לדחות את טענת המערער כי בית המשפט קמא אינו מוסמך להרשיעו ב"מספר עבירות רב". כתב האישום יכול לשקף את העובדות ככל שהן ידועות לתביעה. אם לא ידוע מספרן המדויק של העבירות שבוצעו, לא ניתן לדרוש מהתביעה לציינן ואין בכך לפסול את הקביעה כי מדובר בעבירות רבות. המערער הודה בעובדות כתב האישום, לכן לא ברור על מה הוא מלין כאשר הרשיע אותו ביהמ"ש לפי הודאתו. פרטיותו של אדם היתה כה חשובה בעיני המחוקק, שראה לנכון לעגן אותה בחוק יסוד. המערער רמס זכות זו ברגל גסה. את האמון שניתן בו כעובד ציבור, שבידיו מופקד מידע רב, הנוגע כמעט בכל תחומי חייו של הפרט, ניצל המערער לרעה. את המידע מסר לאורך תקופה לא מבוטלת. בעידן שבו בלחיצת כפתור ניתן לחשוף כמעט כל פרט מהוויית חייו של כל אדם, יש חשיבות מוגברת להגנה על מידע זה ולמניעת חשיפתו לכל מאן דבעי. גם אם במקרה דנן מדובר בהעלאה מסוימת של רף הענישה שהיה מקובל בעבירות מסוג זה, מדובר בהעלאה ראויה המשקפת את אופיין של העבירות ואת חומרת הפגיעה בצנעת הפרט שהיא מגלמת.

עדכון: ביום 30.4.2009 דחה בית המשפט העליון (השופט אדמונד לוי) את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. נפסק - אין כל עילה לדיון חוזר, שלישי במספר. העונש שהושת על המבקש הולם את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. המבקש שימש בתפקיד בכיר במס הכנסה ובתוקף תפקידו היה בעל גישה למידע רגיש ביותר. הוא מעל באמון שניתן בו. מדובר בעבירות שחומרתן יתרה, כאשר יש בהן כדי לפגוע בזכותם החוקתית של האזרחים לפרטיות כמו גם באמון שרוחשים הם למוסדות השלטון [רע"פ 2852/09 חיים ליבוביץ נ' מדינת ישראל].