(הכרעת-דין, שלום ראשון לציון, השופט אברהם הימן): הנאשמים, שתי חברות ומנהלן, הואשמו בעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, לאחר שהציעו למכירה מחשבים ומוצרים נלווים באמצעות אתר האינטרנט של הנאשמת 1, חייבו את הצרכנים ולא סיפקו את המוצרים שנרכשו. נפסק - שלושת הנאשמים פעלו כגוף אחד. אמנם מדובר בשלושה גופים משפטיים נפרדים, אלא שבפועל שלושת הגופים פעלו בצוותא חדא. במועדים הרלבנטיים לאישום, לא החזיקו הנאשמים מלאי שממנו ניתן היה לספק את המוצרים שרכשו הצרכנים. בתקופה זו, לאור קריסת המערכת השיווקית של הנאשמים, לא היה בידם לספק לצרכנים התמימים שרכשו מוצרים באמצעות אתר האינטרנט, את המוצרים שהזמינו ושילמו עבורם. הנאשמים לא החזיקו מלאי משום ששיטת העבודה והשיווק שנקטו אינה שיטה של החזקת מלאי סחורה, שממנו סיפק הנאשם לצרכנים השונים את המוצרים שקנו. הנאשם היה בקשר עם ספקים שונים ולאחר שצרכנים הזמינו מוצרים מהאתר ושילמו עבורם, הזמין הנאשם מהספקים את מוצרים אלה. למעשה, הספקים השונים הם שמכרו את הסחורה, בכפוף לתשלום עמלה לנאשמים. עובדות אלה לא היו ידועות לצרכנים עת שקנו מוצרים דרך האתר. נקבע כי הנאשמים עברו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום: הטעיית הצרכנים שהעסקאות אינן בנות ביצוע, סירוב לבטל עסקה וסירוב למתן החזר כספי לצרכנים בעסקת מכר מרחוק וכן אי החזקה של מלאי סביר של טובין בנסיבות מחמירות.