א 26170/05 בנבנישתי בנימין נ' רחמני יעקב

(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת תמר אברהמי): תביעת לשון הרע, שבבסיסה 5 תמונות "פוטומונטאז", בהן "הודבק" ראש התובע לגוף שאינו שלו, תוך יצירת מצג שוא כאילו נטל חלק בפעילות הומוסקסואלית. התובע היה נשוי לאחותו של הנתבע ובתקופה הרלבנטית לתובענה היה בעיצומם של הליכי גירושין. התובע טען כי בעת שביקר את ילדיו, הבחין בהודעת דואל שנשלחה מהנתבע לאחותו, אליה צורפו הקבצים נשוא התביעה. נפסק -
  • אין מחלוקת כי התמונות מהוות לשון הרע וכי הן אינן אותנטיות. התובע צרף את תדפיס הדואל הרלוונטי, שנחזה כמסר דואל מכתובתו של הנתבע לכתובתה של אשתו לשעבר של התובע. במידה ומדובר בתדפיס אמיתי ולא מפוברק ואם אמנם צורפו התמונות אשר נחזה כי צורפו, מדובר לכאורה במסר דואל שהגיע מהנתבע ועמו התמונות המהוות לשון הרע. ביהמ"ש מצא להאמין לגרסת התובע בענין זה ולא לטענת הנתבע לפיה פוברקה ההודעה.
  • לא הוצבע על פרט כלשהו בתדפיס המייל היכול לרמז על העדר אותנטיות. צורת התדפיס, לרבות קישור המופיע בתחתיתו אל אתר מתחם שבבעלות הנתבע, מקשרים את הנתבע אל ההודעה, הגם כי ניתן בנקל להעתיק צורה וקישור אלה ממיילים אחרים. כל דבר ניתן לזיוף וכל מערכת ניתנת לפריצה, אך הסבירות שתיבת הדואל לא נפרצה עולה על הסבירות לכך ששליחת ההודעה נעשתה על-ידי פורץ.
  • מקובלת עמדת התובע, לפיה התדפיס שהוצג הוא שיקוף של ה"מקור" אשר במחשב שברשותו. עדות התובע נתמכה בעדות המומחה מטעמו, אשר סמך את חוות דעתו על דואל שהועבר אליו מהתובע (להבדיל מתדפיס). די היה בכך לצורך הוכחת טענות התובע, מה גם שהדואל עצמו אינו שמור במחשב אלא ב"אינטרנט". לפיכך, אין להקים כנגד התובע את החזקה בדבר המנעות מהבאת ראייה בפני ביהמ"ש.
  • אין מחלוקת כי הנתבע מסוגל ליצור את התמונות, ברמה הטכנית והגרפית. עיבוד התמונות "גס" למדי ואינו דורש מקצועיות יתרה, בפרט כאשר הנתבע מפעיל חברה העוסקת בעיצוב אתרים, המתפארת בענייני עיצוב גרפי.
  • משהגיעה הודעת הדואל הכתובה שיועדה לאחותו של הנתבע (ואף נפתחה) וכאשר ברי כי דרך העברת ההודעה אפשרה בנקל את הפצתה ברבים, יש לומר כי התקיים יסוד הפרסום לגבי אחותו של הנתבע. מנגד, לא הוכח "פרסום" מעבר לאמור, הואיל ולא הובאו לעדות אנשים נוספים שראו את המייל.
  • הנתבע טען כי כל ראייה הקשורה לתיבת הדואל של אחותו היא פסולה, לפי שהושגה תוך פגיעה בפרטיותה, בשים לב להוראות ס' 32 לחוק הגנת הפרטיות. ברמה העובדתית, התקבלה גרסת התובע בענין הדרך בה נגלה לפניו הדואל נשוא התביעה. גם אם נניח כי העתקת הדואל בוצעה תוך פגיעה בפרטיות, הרי שיש לומר שפגיעה זו נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של התובע, אשר התמונות מהוות לשון הרע בעניינו.
  • לצורך פסיקת פיצוי יש לראות את שהוכח כפרסום אחד, אף אם במסגרתו מספר תמונות. לא הוכחה העברת ההודעה לאנשים נוספים והודעת הדואל שקיבלה אחותו של הנתבע היתה אחת, במועד אחד. הנתבע יפצה את התובע בסך של 30,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 4,000 ש"ח + מע"מ.