(החלטה, שלום ת"א, השופט מנחם קליין): בקשה לביטול פס"ד, שניתן בהעדר התייצבות מטעם התובע במועד קדם המשפט. התובע טען כי הודעה על מועד הדיון, שהומצאה בדואל, כלל לא נתקבלה במשרד ב"כ ואף צרף תצהירים של בעלי תפקידים ממשרד ב"כ. נפסק - נראה כי יש מקום לביטול פסה"ד מתוך חובת הצדק. הדיון האמור הינו הדיון הראשוני בתיק ולאור עדותן של העדות מטעם ב"כ התובע, נראה כי כלל לא בוצעה המצאה של הזימון, אף שזו נשלחה ממערכת בית המשפט. כוחה של ההמצאה האלקטרונית, העומדת במרכז הויכוח בתיק זה, לחסוך זמן רב הן מהצדדים להליך והן מביהמ"ש ולמנוע סרבול של ניירת והוצאות מיותרות. כיוון שכך, מדיניות שיפוטית ראויה היא לעודד ולא להרתיע עורכי דין ממסירת כתובת אלקטרונית לקבלת כתבי בי-דין. יצירת מצב בו פס"ד לא יבוטלו ותצהירים מטעם עורכי דין לא יכובדו, יכול להביא למצב בו עורכי דין יעדיפו מסירה בדרך "הישנה" ויצאנו, כולנו, נפסדים מכך. ביהמ"ש אינו רואה עין בעין עם ההחלטה בענין מוסלר יחזקאל, לפיה על צד המבקש "לכפור" בקבלת זימון אלקטרוני, להראות כי אירעה תקלה במחשב ביהמ"ש או במחשבו האישי. מדובר בגזרה שאין ציבור עוה"ד יכול לעמוד בה. גם קביעה שציון העובדה שדבר הדואל נקרא על-ידי הנמען, דינה כדין אישור מסירה של דואר רגיל עליו חתם הנמען, אינה מקובלת. כל עוד לא הוגשה חוות דעת מומחה בענין זה, אין מקום לביצוע היקש מסוג זה. יש לנהוג בגמישות רבה בבקשות לביטול פס"ד עקב אי-קבלת זימון אלקטרוני וליתן את האמון הראוי לציבור עורכי הדין, המשמשים כ-Officer of the Court.