(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת עדי חן-ברק): תביעת לשון הרע כנגד הנתבעת, המספקת למנוייה באמצעות האינטרנט מידע עסקי לגבי חברות ועסקים. ענין התביעה בפרסום שגוי באתר האינטרנט של הנתבעת, לפיו הוטלו עיקולים על נכסי התובעים, העוסקים בשיווק פירות וירקות בסיטונאות. משהוברר לנתבעת כי הפרסום שגוי, בחלוף יממה ממועד הפרסום המקורי, הוסרה ההודעה מהאתר ובמקומה פורסמה הודעת תיקון, שנשלחה ישירות לכל מי שצפה בידיעה המקורית. נפסק - ודאי שיש במידע שבפרסום בכדי לפגוע בתובעים ועסקיהם, הואיל ויש בו כדי להשפיע על שיקול דעתם של צדדים העשויים להתקשר עם התובעת. אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה מאחר והמודעה הוסרה לאחר 24 שעות, הרי שאדם סביר לא היה מייחס לה משמעות. ההיחשפות למודעה המקורית ולו ל-24 שעות, היתה עלולה לפגוע בתובעים. לא הוכח שכל אחד ואחד שקרא את ההודעה המקורית, קרא גם את הודעת התיקון וגם אם כן, ייתכן שההודעה המקורית השאירה חותם כלשהו. נטל הוכחת יסוד תום הלב לא הורם על-ידי הנתבעת ולפיכך המסקנה היא כי הפרסום הינו לשון הרע וכי אין תחולה להגנות שנטענו. לענין הפיצוי, יש לדחות את טענת התובעים לפיה מדובר בלשון הרע שפורסם מתוך כוונה לפגוע, בפרט לאור התנהגות הנתבעת לאחר שהתברר לה כי מקור הפרסום בטעות. הנתבעת זכאית ליהנות מהקלה משמעותית לאור הפצת הודעת התיקון. יש לקחת בחשבון כי לא מדובר במידע שהופץ בכלי התקשורת, אלא במאגר מידע שיש אליו גישה למנויים בלבד ותפוצתו מוגבלת. הנתבעת תשלם לתובעים סך של 10,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט בסך 2,000 ש"ח + מע"מ.