ה"פ 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ

(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטת ד"ר דרורה פלפל): בקשה למתן צו עשה שיורה למשיבה, מפעילת האתר NRG, להעביר למבקשת את כתובת ה-IP של טוקבקיסט המכונה "יודע דבר", שכתב תגובה לכתבה שהתפרסמה באתר. לטענת המבקשת, התגובה שנכתבה מהווה לשון הרע כלפיה. נפסק -
  • סוגית חשיפת זהות גולשים לא הוסדרה עד כה בחקיקה. ישנה התייחסות לנושא בהצעת-חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, שפורסמה לאחרונה, שגישתה דומה לתזכיר שהופץ בעבר. הצעת החוק אינה מחייבת, אלא יכולה להעיד על "הלך רוח" של המחוקק. הצ"ח אינה דורשת תנאים מקדמיים שבית-המשפט צריך לבחון אם ברצונו להורות על גילוי זהות מפיץ המידע.
  • בהיעדר חקיקה המסדירה את הסוגיה ומשטרם יצאה הלכה מחייבת של ביהמ"ש העליון, גיבשו בתי-המשפט מבחנים שונים במספר פסקי-דין שניתנו בנושא. בפסיקה משתקפות שתי מגמות עיקריות ושונות ביחס לסוגיה.
  • לפי המגמה הראשונה, יש להורות על חשיפת פרטי הגולש האנונימי מקום בו תוכן הפרסום יכול להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. מגמה זו נותנת משקל מייצג ומכריע הן לחופש הביטוי על גווניו השונים וכן לאנונימיות המאפשרת גוונים אלה.
  • לפי המגמה השנייה, די להראות כי למבקש עומדת זכות תביעה כנגד המפרסם, לו זהותו הייתה ידועה וכי יתקיימו נסיבות נוספות המהוות "דבר מה נוסף", כדי לאפשר את הגילוי, הן בתחום הפלילי והן באזרחי.
  • הקו המנחה בהצ"ח הוא שהתקשורת האלקטרונית נהנית ממידת חופש מוגברת ומאפשרת נגישות למידע, לידע, למסחר, לדיון פוליטי תוסס ולהחלפת דעות באופן מקוון, בזמן אמת וללא מורא. הטבע האנושי הוכיח שאנונימיות מוחלטת עלולה לגרום גם לזרימתו של רוע, רצון להזיק וניסיון להחליף את הדיון מגופו של ענין, לדיון בגוף או בגופה עצמם.
  • המחוקק קבע את נקודת האיזון בין זרימת מידע חופשית לבין הגנה על הכבוד, הקניין הרוחני והפרטיות בס' 13(ב) להצעה, בכך שאפשר לביהמ"ש לשרש את הרוע. ביטוי המפתח הוא "חשש של ממש", לביצוע עוולה או פגיעה בקניין הרוחני. הדרך לפרש ביטוי זה היא כי אם על פני הפרסום, קיימת עילת תביעה לצד שרואה עצמו נפגע, יש בכך כדי לגרום לביהמ"ש להורות למסור את פרטי מפיץ המידע.
  • הצעת החוק ליברלית יותר מהפסיקה הקיימת עד היום. הפועל היוצא הוא שבית-המשפט יתערב ויורה לגלות את שם מפיץ המידע, כאשר נעשה שימוש לרעה באנונימיות ברשת, שימוש המהווה לכאורה על פניו עוולה בנזיקין ולא רק מקום בו קיים חשש ממשי לביצועה של עבירה פלילית.
  • במקרה דנן, מבחינת תוכן הביטוי וסיכויי התביעה, קיימת למבקשת עילת תביעה לכאורה לפי חוק איסור לשון הרע, לו היתה זהות הכותב ידועה לה. לפיכך ניתן צו המורה למשיבה לחשוף בפני המבקשת את זהותו וכתובת ה-IP של הכותב המכונה "יודע דבר" שפרסם את התגובה נשוא הבקשה.