ע"א 3130/05 רוטר ישעיהו נ' בוצ'צ'ו שלומי

(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטים רובינשטיין, דותן ושוחט): ערעור על פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב [א 28400/04 בוצ'צ'ו שלומי נ' רוטר ישעיהו], שחייב את המערער בפיצוי המשיב, בגין העתקת חמש תמונות שצילם המשיב ופרסומן באתר רוטר.נט. נפסק -
  • אין להידרש לטענת המערער בדבר קיומו של אשם תורם מצד המשיב, הואיל וטענה זו מהווה הרחבת חזית.
  • טענת המערער בדבר הצורך בהנחת תשתית ראייתית מינימלית לגבי הנזק, כתנאי לפיצוי, נכונה היא ככל שמבקש הנפגע לזכות בפיצוי סטטוטורי גבוה יותר מהרף המינימלי הקבוע בס' 3א לפקודת זכות יוצרים, 1924. כל עוד מסתפק הנפגע ברף המינימלי, אין הוא חייב בהנחת תשתית ראייתית כלשהי בדבר הנזק המוחשי שנגרם לו.
  • אין לקבל את טענת המערער כי ראוי לפטרו מתשלום פיצוי, בהתאם להוראות ס' 8 לחוק זכות יוצרים, 1911 (הגנת "מפר תמים"). בענייננו, המערער אינו "גולש מן הישוב", שכן מדובר באדם המפעיל אתר אינטרנט פופולרי.
  • לא ב"גולש תמים" עסקינן, אלא בגולש בעל אתר משלו שכתבות מאתרים אחרים, לרבות הצילומים שבהם, הם "לחם חוקו". משכך, ברור בעליל שטענת ההגנה בסעיף 8 לחוק אינו יכולה לעמוד לו.
  • אף אם ב"גולש תמים" עסקינן, היעדר הידיעה אינו מקים למערער הגנה משימוש בצילום ללא הרשאה. המערער לא טען כי עשה ניסיון כלשהו לברר מיהם בעלי הזכויות בתמונה ולבקש רשות להשתמש בה. התנהלות זו היא פסולה וגובלת בעצימת עיניים.
  • הוכח שהמערער הפר את זכות היוצרים של המשיב, שעה שהשתמש בחמש תמונות, ללא שעשה ניסיון לקבל רשות שימוש. אין מקום לשלול מהמשיב את הפיצוי ולאפשר מצב שבו "יצא חוטא נשכר", אך ורק מן הטעם שיש פער בין גובה הפיצוי לשווי הזכות. שמדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק, יש להניח כי הרתעה הינה התכלית המרכזית שעמדה לנגד עיני המחוקק. הערעור נדחה.