בש 90861/07 מיכאל-גארי קרלטון נ' יאח"ה

(החלטה, מחוזי תל-אביב, השופטת נגה אהד): ערר על החלטת בית-משפט השלום בראשון-לציון [מ 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון] בענין תנאי השחרור בערובה של העורר, ממנהלי חברה זרה העוסקת בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט. האם למדינת ישראל סמכות שיפוט בנוגע לעורר והחברה שבראשה הוא עומד? הערר נדחה. נפסק -
  • בנוסף לעובדה כי אתר ההימורים תורגם לשפה העברית, החברה פרסמה את אתר ההימורים בישראל, במגוון אמצעי פרסום, עובדה המעידה כי לעורר ולחברה הייתה כוונה ברורה ומובהקת לפנות לקהל יעד ישראלי. השימוש בשפה העברית ובאמצעי פרסום אפקטיביים לציבור הישראלי, נועד לפתות את קהל היעד להמר באתר.
  • לעורר יש היכולת לזהות את מיקום הגולש, טרם סיום הרישום לאתר. לאור זאת, מחריפה עוצמת "עצימת העיניים" בה נהג העורר, המתבטאת בכך שעל-אף מודעתו לעובדה כי ההימורים אסורים בישראל ובשל תאוות בצע, מידיעה כי הציבור הישראלי הינו קהל יעד שיניב רווחים לחברה, לא עשה דבר לחסימת הגישה למהמרים מישראל.
  • לא רק שהעורר לא מנע את גלישת "הגולש הישראלי", למרות יכולותיו, אלא שהוא ביצע פעולות המכוונות להרחבת קהל היעד הישראלי, על-אף הידיעה בדבר האיסור החוקי בישראל באשר להגרלות, הימורים ומשחקים אסורים.
  • ההסתתרות מאחוריי ה"מעטה" כי החברה פועלת ומנוהלת בחו"ל ושרתיה אינם במדינה, אינה פוטרת את העורר והחברה מהדין הפלילי הנהוג בישראל ביחס לעבירות ההימורים.
  • טענת העורר כי לו ולחברה אין כל זיקה עניינית ומשפטית לישראל - דינה להידחות. אמנם מרכז העסקים של העורר והחברה נמצא בגיברלטר, אך קהל היעד, המניב רווחים שנתיים של מיליוני דולרים, נמצא בישראל. הפרסום המאסיבי באמצעי הפרסום הישראלים ותרגום האתר לעברית, מביא לידי ביטוי את כוונת העורר לקהל הישראלי כקהל היעד אליו כיוונה החברה.
  • האם העבירה היא עבירת פנים? מבחינה משפטית, "מקצתן" של העבירות בוצעו בגיברלטר ו"מקצתן" בישראל. לא ניתן לבצע הפרדה בין השרתים בגיברלטר והמהמרים בישראל.
  • לא ניתן לנתק בין המהמרים לבין עורכי ההימורים. למרות שמערכות המחשוב נמצאות בחו"ל ולמרות שמדובר באזרח בריטי, במקרה זה חלה סמכות שיפוט בישראל, הואיל ומדובר ב"עבירת פנים", כאשר מקצתה נעברה בישראל.
  • אם לא תהיה פעולת ההימור במרחב הוירטואלי אסורה, הרי שכל פעולה האסורה על-ידי הדין הישראלי, שנעשית ב"מרחב האינטרנטי", הינה פעולה מותרת שאינה ניתנת לאכיפה. מצב זה הדעת לא תסבול. הגישה המתיישבת עם תכלית הדין הישראלי היא, כי על-אף שמעשה העבירה אינו עבירה בגיברלטר, הרי שהעבירה בוצעה ב"מרחב האינטרנטי" וחבקה עולם. הקצה האחד שלה בגיברלטר והשני במדינת ישראל. לכן, העבירה ניתנת לאכיפה על פי הדין הישראלי.
  • אי אכיפה תוביל למצב אבסורדי שירוקן מתוכן את הוראות חוק העונשין והיכולת לאוכפם, בכל המתייחס לעבירות שבוצעו דרך האינטרנט. מיקום התוכן זניח הוא, יש למקם את מרכז הכובד על מיקום המחשב הבודד והאדם הגולש בו.
  • הפעלת השרת ממדינת גיברלטר אינה משלימה העבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין (איסור הגרלות והימורים). העבירה "הושלמה" במדינת ישראל, כאשר המהמר הישראלי "הימר" על-ידי לחיצה על עכבר המחשב, והשתתף "הלכה למעשה" בפעילות המוצעת ב"ארגון ההימורים".
  • פרסום הימורים בלתי חוקיים - העורר והחברה פרסמו את דבר העבירה בכל אמצעי הפרסום הקיימים בישראל. העבירה לא מתבצעת כל כולה בחו"ל, אלא ב"מרחב האינטרנטי", כשקצהו האחד בגיברלטר והאחר בישראל.
  • "אזהרת המהמרים" בכללי ההימור באתר אינה פוטרת את העורר והחברה מאחריות פלילית. מטרתה של האזהרה היא אחת - לפטור החברה מנקיטת הליכים על-ידי המהמר כנגדה. אין בה כדי להוות פטור, במדינות בהן הרשויות נקטו בהליכים בשל השתתפות בהימור.