א 32986/03 בושמיץ משה נ' אהרונוביץ' ענת

(החלטה, שלום תל-אביב, השופטת שושנה אלמגור): החלטה בשאלת החבות בתביעת לשון-הרע. התובע הוא וטרינר וכן שותף בחווה המייצאת קופים לצורך מחקר רפואי. הנתבעת היא דוברת האגודה נגד ניסויים בבע"ח וניהלה באתר 'וואלה!' פורום בתחום זה. במהלך השנים 2001-2003 פורסמו בפורום דברי נאצה קשים נ' התובע, לרבות על-ידי הנתבעת. נפסק -
  • פרסום באתר אינטרנט עונה על הגדרת ה"פרסום" בסעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע. האמירות נשוא התביעה, כפשוטם, מובנים ככאלה שנועדו לבזות את התובע, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג מצד הקורא אותם.
  • אופן ההתבטאות בו נקטה הנתבעת, בחלק מהפרסומים, לא חרג ממתחם הסבירות ועל כן קמה לה חזקת תום-הלב.
  • בפורום פורסמו שפע של כינויי גנאי ואמירות נאצה כלפי חוקרים העוסקים במדע הרפואה, פרסומים שבגינם החליטה הנהלת 'וואלה!' לסגור את הפורום. הנתבעת, מנהלת פעילה בפורום, הגיבה לרשומות שפורסמו בו ואין ספק כי ראתה את הרשומות המשמיצות נגד התובע.
  • חוק איסור לשון הרע איננו מתייחס לפרסומים באינטרנט. ס' 11 לחוק מתייחס לאחריותם של "ממלאי תפקידים באמצעי תקשורת" המוגדרים כ"עתון". ההבדל המהותי בין אתר אינטרנט, כאמצעי תקשורת, לבין עתון, הוא העובדה שהאחרון מודפס וההדפסה היא חלק מתנאי הגדרת "עתון" על-פי פק' העתונות.
  • גם אם ננקוט בגישת פרשנות ליבראלית ונאמר כי תנאי ה"הדפסה" הינו תנאי שולי והעיקר הוא הגדרת עתון כאמצעי תקשורת, עדיין אין להכליל בהגדרה זו אתר אינטרנט שאינו יותר מאשר פורום להחלפת דעות בין המשתתפים בו. פורום אינו יותר מאשר "הייד פארק" וירטואלי, בו מחליפים הגולשים דעות בינם ובין עצמם.
  • ההבדל המהותי הנוסף בין פורום לבין אתר אינטרנט שהנו בבחינת עיתון וירטואלי, המספק חדשות, ידיעות וכיו"ב, הוא שבאחרון קיימים עריכה, סידור וסינון מראש של הידיעות המופיעות בו, בעוד שבראשון אין כל עריכה מראש ויכולת השליטה על הנכתב בו הינה יכולת שבדיעבד, לאחר הפרסום. לפיכך, לא ניתן להטיל על הנתבעת חבות מכוח ס' 11 לחוק איסור לשון הרע.
  • ראוי להטיל על הנתבעת אחריות כמנהלת הפורום, מכוח ס' 35 לפקודת הנזיקין. הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית כלפי התובע, בהיותה מנהלת הפורום, שצריכה הייתה לצפות פגיעה בתובע עקב שלל הרשומות המשמיצות שהופנו כלפיו. יתר על-כן, הנתבעת כתבה לגולשים כי יש לנהוג לשון חוקית ומאופקת ומכאן שצפתה פגיעה באנשים מסוגו של התובע.
  • באשר לחובת זהירות קונקרטית - הנתבעת, כמנהלת הפורום, יכולה הייתה לצפות פגיעה בתובע נוכח שפע הפרסומים המשמיצים שהופנו כלפיו.
  • האם הנתבעת הייתה צריכה לצפות את הנזק? מדובר במי שמונתה מטעם ספק השירות להיות מנהלת הפורום. דהיינו, אין המדובר בספק המספק לגולשים אתר להחלפת דעות - הא ותו לא - אלא במי שמונתה מטעמו לנהל את אותו אתר. בנוסף, הנתבעת הייתה בעלת עניין בפורום והייתה מעורה בתכנים הענייניים שנדונו בו והשתתפה בו השתתפות מהותית-ערכית פעילה, ולא שימשה רק כמנהלת טכנית גרידא.
  • מנהלת סבירה, אשר השתתפה השתתפות פעילה בפורום וקראה וידעה על הדעות המפורסמות בו אשר מהוות לשון הרע, אינה פטורה מאחריות לפרסומים אלה. הנתבעת הייתה ערה לאפשרות הטכנית להסיר פרסומים שאינם ראויים ואף עשתה בה שימוש לעיתים.
  • נדחתה עילת תביעה מכוח הוראות ס' 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, בטענה שהנתבעת פרסמה באתר מכתב פרטי של התובע הכולל את כתובת הדואל שלו. התובע במכתבו, ויתר ביודעין על זכותו לפרטיות, בכך שציין בו כי הוא מבקש להפיצו בתפוצה נרחבת. בכך, חשף עצמו התובע למספר בלתי מסויים של מכותבים, וגולשי הפורום בכללם.