ע"א 9248/05 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין וד' ברלינר, בית המשפט העליון): ערעור על ה.פ. 224/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח' . המערערת טענה כי המשיבה מפרה את זכויות היוצרים שלה בכרטיס אלקטרוני, המשמש מערכות אלחוטיות לקריאת מדי מים מרחוק. בית המשפט קמא קבע ביחס לגרסה א' של הכרטיס, כי היא אמנם מהווה העתק של כרטיס המערערת. הדיון הנוכחי התקיים ביחס לגרסה מתקדמת יותר, גרסה ג' של אותו כרטיס.

פסיקת בית המשפט קמא -

  • הכרה בכך שהמערערת היא הבעלים של זכות היוצרים בכרטיס מהווה רק את המשוכה הראשונה שעליה לעבור. המשוכה השניה, עניינה הכרעה בשאלה האם כרטיסה של המשיבה הוא העתקה של כרטיס המערערת.
  • (א) יש אכן דמיון חיצוני ופונקציונאלי בין שני הכרטיסים, אולם יש הבדלים מהותיים ביניהם הן במעגל החשמלי והן בתוכנה; (ב) סירוב המערערת להתיר השוואה של קוד המקור פועל נגדה. השוואה זו נחשבת לבדיקה הטובה ביותר לגילוי העתקת תוכנה; (ג) לא היתה למשיבה נגישות וזמינות לתוכנה אשר אפשרה לה העתקה.
פסיקת בית המשפט העליון -

  • בית משפט זה לא התבקש לבחון את קביעת בית המשפט קמא ולפיה הכרטיס האלקטרוני של המערערת מהווה יצירה מוגנת. זוהי לפיכך נקודת המוצא.
  • המערערת משיגה על ממצאים עובדתיים של בית המשפט קמא. ההתערבות בממצאים אלה היא מוגבלת והדבר ייעשה רק במקרים שבהם שגתה הערכאה דלמטה באופן ברור ומובחן.
  • עיון בפסק הדין קמא אינו מצביע על שגיאה שנפלה בדרך בחינת העובדות. המסקנות אליהן הגיע - מעוגנות בראיות. אין כל צורך שבית המשפט ימנה על טענה שהועלתה ויתייחס לכל שורה בחוות הדעת המקצועיות על מנת לצאת ידי חובת ההנמקה. שתיקה אין פירושה שכחה. אדרבא, השתיקה לעתים יש בה אמירה המהווה בפני עצמה הכרעה.
  • המערערת טוענת כי השוני בין הכרטיסים אינו עולה על 15% וכי כדי שלא תקום העתקה צריך אחוז השינוי לעלות על 50%: השאלה אם הדמיון שהוכח בין הכרטיסים מצביע על העתקה, אף היא שאלה שבעובדה. קביעה כי מדובר בהפרה של זכויות יוצרים אינה בהכרח פונקציה של בחינה כמותית או השוואה טכנית. בדיקה השוואתית של אחוזי השינוי מהבחינה הכמותית, ייתכן שיש בה משום אינדיקציה מסוימת לגבי היקף השוני המהותי בין המוצרים אולם בכך אין די. הבדיקה צריכה להיות מהותית וזהו אף השוני הנדרש. אין המדובר בנוסחה מתמטית שבה אחוז השוני מכתיב את התוצאה. גם הוכחה כי השוני הקיים אינו עולה של 15% מהמוצר המקורי אין די בה כדי לבסס טענת העתקה.
  • תהליך בדיקת העתקה אינו מכני או טכני. עיקרה של הבחינה הוא מהותי, ממשי ואיכותי. כאשר נקודת הכובד והגרעין המרכזי שביצירה הועתקו - אין משמעות לכך ש- 90% מחלקיה הנותרים הינם מקוריים. כך גם להפך. עצם העובדה כי המוצרים נראים על פניהם זהים, אין בה כדי להעיד אם מדובר בהעתקה. יש לבדוק כל מקרה לגופו.
  • התוכנה לא הושוותה (על ידי בית המשפט קמא). כפי שצוין לעיל, אין להסיק מכך שהיא הועתקה. אדרבא, התנגדותה של מתן להשוואה מרמזת לכיוון ההפוך.
  • סוף דבר: אחוז השוני בין המוצרים יכול להוות אידיקציה להעתקה ולא מעבר לכך. די בהבדלים האיכותיים והמהותיים שעליהם מצביע בית משפט קמא, כדי לבסס טענת מקוריות באשר לגירסה ג' של כרטיס המשיבה.