ת.א. 066476/04 ברומקס בע"מ נ' בסט מיכל

(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופטת ש. אלמגור): הנתבעת הזמינה אצל התובעת מוצרים. המוצרים לא סופקו. שיחות טלפון רבות שעשתה אל התובעת, לא נענו. התובעת לא הגיבה גם למכתב תלונה ששיגרה למערכת כל-בו טק. ידיעה באחד העתונים סיפרה על תלונות נוספות של לקוחות. משכך, הנתבעת שיגרה מייל עם בקשה להפיצו הלאה. בין השאר כתבה בו כך: "אני לא היחידה בעסק הזה ויש עוד קורבנות למעשי ההונאה של החברה הזו... אל תרכשו מוצרים דרך ברומקס - אתם שמים את עצביכם על קרן הצבי". נפסק - "האמור במכתב עונה על הגדרת לשון הרע כמשמעותה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. אין גם ספק כי התקיים יסוד "הפרסום", שכן הנתבעת שלחה את המכתב, גם לפי גירסתה, לשלשה מבני משפחתה. היא גם ציפתה מהם שיפיצו את המכתב הלאה. בין אם כוונתה היתה לגרום לתובעת ליצור קשר איתה או בין אם כוונתה היתה להזהיר את הציבור, בשני המקרים מתקיים יסוד הפרסום". עם זאת, יש לנתבעת הגנות טובות על-פי החוק:

  • טענת "אמת דיברתי" - מתדפיס שיחות הטלפון שצרפה הנתבעת לתצהירה עולה כי לאחר חלוף המועד להתחייבותה של התובעת לספק את המוצר, ובמשך ימים שלמים ניסתה הנתבעת ליצור קשר טלפוני עם התובעת, ללא הצלחה. הוכח ללא כל צל של ספק, כי באותה תקופה התובעת התחמקה מהלקוחות שהזמינו מוצרים באמצעות הטלפון ובחיוב כרטיס האשראי; שירות הלקוחות שלה נמנע מלענות לפניות הטלפוניות בעוד שמחלקת הזמנות עבדה בתקופה המקבילה במרץ, ללא לאות והמשיכה לקבל הזמנות לרכישת מוצרים... ברור, על כן, כי בנסיבות אלה כאשר מצד אחד הקשר עם התובעת נעשה בלתי אפשרי, מצד שני הנתבעת אינה מצליחה לבטל את העסקה, ומצד אחר היא קוראת כתבה בעיתון על כך שצרכנים נוספים עברו את המסלול שהיא עוברת, נוצר הרושם המובהק כי מדובר במעשה נוכלות, אליו נקלעה הנתבעת;
  • האינטרס של המפרסם הפוגע, ובמקרה זה הנתבעת, לשמור ולהגן על זכות הקניין שלה, קרי החיוב הצפוי בכרטיס האשראי, הינו עניין אישי כשר הראוי להגנת חוק איסור לשון הרע;
  • "לאחר שהנתבעת נותרה מול שוקת שבורה, ניסיונותיה ליצור קשר טלפוני עם התובעת עלו בתוהו, ניסיונותיה לבטל את העסקה באמצעות חברת תנופה, אף הם עלו בתוהו, אני מקבלת את גרסתה ועדותה כי קיוותה שבאמצעות הפצת המכתב בדואר האלקטרוני, תיצור עמה התובעת קשר, כפי שאכן קרה בפועל. מנכ"ל התובעת העיד כי גם למכתב התלונה שכתבה הנתבעת לכלבוטק הוא לא טרח להגיב ורק כאשר הפנו את תשומת ליבו שעלול להיגרם לתובעת נזק כתוצאה מהפצת המכתב בדואר האלקטרוני, הוא שיגר אליה מכתב התראה של פרקליטו. הנה, כי כן, מפיו של מנכ"ל התובעת עונה הפצת המכתב בדואר האלקטרוני על תנאי המידתיות הקבוע ב... חוק איסור לשון הרע. גם אם נראה - על פניו - כי מדובר בהפצה מופרזת, הוכח כי בנסיבות העניין זוהי דרך התקשורת היחידה שהיתה אפשרית מבחינתה של התובעת".