ע"פ 70921/04 מדינת ישראל נ' גילי בר-לב

(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופטים ברלינר, המר ושיצר): המשיב שימש כמפקח במס-הכנסה ומתוקף תפקידו הייתה לו גישה למאגרי המידע של המוסד. המשיב חדר למאגרי המידע הללו, שלף נתונים שלא לצורך תפקידו והעביר אותם לאביו, שעסק בניכיון שיקים. בבית המשפט קמא הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו יוחסה למשיב עבירה של הפרת סודיות בעל גישה למאגר מידע, לפי הוראות ס' 16 לחוק הגנת הפרטיות. ביום 14.4.2004, קיבל בית המשפט השלום בתל-אביב (השופט מרדכי פלד) את המלצת שירות המבחן ונמנע מהרשעת המשיב [פ 8644/03 מדינת ישראל נ' בר-לב גילי]. על כך ערערה המדינה. נפסק - איזון אינטרס המשיב מול אינטרס הציבור, מכתיב את קבלת ערעור המדינה והרשעת המשיב. אין מדובר במעידה אחת של הנאשם, אלא על התנהגות שחזרה על עצמה במועדים שונים בפרטים שנשלפו אודות חברות שונות. אגף מס הכנסה הוא גוף שאחד מכלי העבודה שלו, אם לא המרכזי שבהם, הינו מאגר המידע הגדול על אזרחי ישראל. בין היתר, מדובר במידע רגיש. אופיו של המידע, הרגישות שבו והסכנה כי ייפול לידיים לא נכונות, מכתיבה התייחסות קפדנית ומחמירה באשר לכל מקרה בו "זולג" המידע החוצה.

 

עדכון: ביום 12.9.2006, דחה ביהמ"ש העליון את בקשת המשיב למתן רשות ערעור (השופט ס' ג'ובראן). נקבע כי המקרה אינו נמנה עם אחד מהמקרים החריגים בהם יש מקום לסטות מן הכלל, הקובע כי משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם. מכתב האישום בו הודה הנאשם עולה כי ניצל את האמון שניתן בו והדפיס, במועדים שונים במהלך עבודתו, נתונים שונים מתוך מאגרי המידע של מס הכנסה, לצורך שימושו האישי. מדובר במעשים חמורים, שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות, בצנעת הפרט ובאמון שנותנים האזרחים ברשויות המדינה [רע"פ 1189/06 גילי בר-לב נ' מדינת ישראל].