(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופט חג' יחיא): התובעות, העוסקות במחשבים אישיים ובתוכנות מחשב, טוענות כי הנתבעת מייבאת ומוכרת בארץ מחשבים אישיים, כשבהם מותקנות יחידות זכרון במעגלים משולבים מהן מועתקות תוכנות התובעת 1, ללא הסכמתה. נטען כי העתקת התוכנות מתבצעת כחלק מפעולה פיראטית של ייצור והפצה של מחשב, המהווה העתקה וחיקוי של מחשב ה-Apple ii של התובעות. עוד טוענות התובעות להפרת זכויותיהן בלוח האם של המחשב ובספרי ההדרכה המשווקים יחד עמו. נפסק –

• בין שהמחוקק צפה כבר בשנת 1911, עת חוקק חוק זכויות יוצרים, את ההתפתחות הטכנולוגית האדירה שאנו עדים לה כיום, ובין שלא צפה התפתחות זו, אין עוד ספק שרשימת היצירות הנזכרת בחוק זה איננה כוללת את כל היצירות שניתן להחילו עליהן. רשימה זו אינה סגורה והגדרות החוק אינן ממצות והן בבחינת דוגמאות אשר ניתן להוסיף עליהן.

• הגדרת יצירה ספרותית בחוק מאפשרת ואף מחייבת הכללת תוכנה בגדר היצירות המוגנות בזכויות יוצרים. תוכנת מחשב הינה יצירה ספרותית, כמשמעותה בדיני זכויות יוצרים, והיא ראויה להגנתו של חוק זכויות יוצרים, בהיותה פרי רוחו של האיש שכותב ויוצר אותה ובהיותה ממלאת אחר הקריטריונים המאפיינים את היצירה הספרותית.

• תוכנה, אף שהועברה מן הכתב שעל הנייר ונצרבה ב-ROM, הינה אותה תוכנה שהיא יצירה ספרותית המוגנת על-ידי החוק בפני העתקה או ניצול. היא עדיין תוכנה ולא קושחה או חלק ממכונה. ה-ROM אינו אלא אמצעי אחסון לפרי רוחו וליצירתו של האומן כותב התוכנה, אשר דרכו ניתן להוציא את היצירה מהכוח אל הפועל ולעשות שימוש בה.

• תוכנת מחשב, הן ב-source code והן ב-object code, בין שהיא כתובה ומודפסת בתקליטונים ובין שהיא אגורה ב-ROM, הינה יצירה ספרותית מוגנת.

• הוכח בצורה משכנעת כי התובעת 1 הינה הבעלים של זכויות היוצרים בכל אחד משלבי פיתוח התוכנות, דהיינו, שלב כתיבת התוכנות בשפה עילית, source code, ושלב כתיבתה בשפת מכונה, object code.

• הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובעת 1 בתוכנות, על-ידי העתקתן במחשב החיקוי שלה, הפצתן ושיווקן בצורה מסחרית, ללא הסכמה וזאת תוך ניצול ספרות ההדרכה של התובעות, שאף הן הועתקו.

• השינויים בהעתקת תוכנת ה-Autostart, המבוטאים ב-80 תווים בלבד מתוך 16,000, אינם משמעותיים והם רק שינויים בנתונים ולא בתכנית גופא. אין בשינויים קוסמטיים אלו כדי לשנות מהעובדה כי בוצעה העתקה על-ידי הנתבעת.

• המעגל המודפס (לוח האם) אינו זכאי להגנת דיני זכויות היוצרים ולו רק מהסיבה שלא נרשם אצל רשם זכויות היוצרים בארצות-הברית.

פסק-הדין: באדיבות ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.