ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה השבוע את נוסח הצעת חוק נתוני האשראי, התשע"ו- 2015 לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק נועד להגביר את התחרות בשוק האשראי הצרכני בישראל על-ידי הקמת מאגר בבנק ישראל שיאסוף נתונים על כושר הפירעון של ישראליים. באמצעות נתוני המאגר ניתן יהיה להעריך את הסיכון הפיננסי שנשקף מלווים.

תומכי החוק מציינים שכיום נתוני האשראי של 60% מהאזרחים מוחזקים בידי שני הבנקים הגדולים ואילו לפי החוק החדש בנקים אחרים וספקי אשראי חיצוניים יוכלו להציע ריביות אטרקטיביות יותר משום שידעו טוב יותר לתמחר את הסיכון הפיננסי הנשקף ממבקש ההלוואה בהתבסס על המידע שייאסף במאגר שבבנק ישראל. מתנגדי החוק מזהירים מפני הפגיעה הצפויה בפרטיות אזרחי המדינה הן משום שייאסף עליהם מידע פיננסי רגיש ללא צורך בהסכמתם והן נוכח הסיכונים מדליפת מידע מהמאגר.

החוק החדש קובע שתוך מספר שנים יקים בנק ישראל מאגר נתוני אשראי שיאסוף וירכז את כל פעולות האשראי של תושבי המדינה. המאגר יכלול, בין היתר, הלוואות שהעניקו בנקים וספקי אשראי חוץ בנקאי. איסוף המידע למאגר שיוקם בבנק ישראל ייעשה ללא צורך בהסכמה מראש מאת נושאי המידע (התושבים שעליהם נאסף המידע). אדם שמעוניין יוכל ביוזמתו להודיע לבנק ישראל כי הוא מבקש שלא ייאסף עליו מידע, אלא שגם במקרה כזה ימשיך להיאסף עליו - 'על אפו וחמתו' - מידע המכונה מידע שלילי: מידע על אשראי שלא נפרע וצ'קים שחזרו. בנק ישראל ימנה אחראי על פרטיות המאגר שינחה את הבנק לגבי אופן הפעלת המאגר בהתאם לדיני הפרטיות. 

לצד המאגר שינוהל בבנק ישראל החוק יקים "לשכות אשראי" שירכשו מהבנק את המידע ללא פרטי זיהוי על מנת לבנות מודלים של הערכות סיכון. הצלבת המידע האנונימי עם זהות הלקוח תתבצע על-ידי לשכות האשראי רק כאשר אדם יפנה לספק אשראי בבקשה ליטול אשראי או הלוואה ויביע את הסכמתו לבניית פרופיל הסיכון הפיננסי שלו. על בסיס הסכמה זו של מבקש האשראי יוכלו ספקי אשראי לפנות לאחת מלשכות האשראי בבקשה לקבל מידע על כושר הפרעון של המבקש. מרבית המידע הגולמי יישמר בבנק ישראל למשך 12 שנים, אך ספקי אשראי המבקשים לאמוד את כושר הפירעון של מבקשי אשראי ייחשפו למידע משלוש השנים האחרונות בלבד. מקור: דה-מרקר (מאת: מירב ארלוזורוב ומיכאל רוכוורגר).