המפלגות והסיעות המתמודדות בבחירות לכנסת מקבלות בכל מערכת בחירות גישה לפנקס הבוחרים המלא, הכולל את השם המלא, שמות ההורים, שנת הלידה, כתובת המגורים ומספר תעודת הזהות של כל אזרח הרשום בו. השימוש המותר במידע הכלול בפנקס מוגבל בחוק לשתי מטרות בלבד – התמודדות בבחירות לכנסת ויצירת קשר עם ציבור הבוחרים. לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש הבא, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות שאלות ותשובות בנושא השימוש במידע האישי של בוחרים.

הרשות מדגישה כי המפלגות נדרשות לאבטח את המידע בהתאם לרמת האבטחה הרלוונטית, כקבוע בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), וכי נאסר עליהן להעביר את המידע לצדדים שלישיים או לעשות בו כל שימוש למטרה אחרת. עם תום תקופת הבחירות, על המפלגות למחוק את המידע באופן שלא יאפשר את שחזורו. כמו כן, כל פנייה של מפלגה בדיוור ישיר לאזרח (בטלפון, במייל, בווטסאפ או בהודעת SMS) חייבת לכלול גילוי מלא של זהות הפונה ודרכי יצירת קשר עמו, מקור המידע, ציון מפורש שמדובר בדיוור ישיר, ויידוע על הזכות להימחק ממאגר הדיוור הישיר.

הרשות מבהירה כי השימוש במידע מפנקס הבוחרים למטרה שאינה מנויה בחוק הבחירות מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנתיים, ובנסיבות מסוימות אף עלול להיחשב גם כעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, שהעונש המקסימלי בגינה הוא חמש שנות מאסר. בנוסף, אזרח הסבור כי מפלגה פנתה אליו בדיוור ישיר שלא כדין, או שפרטיותו נפגעה, רשאי להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות באמצעות טופס מקוון או בפנייה למייל הרשמי של הרשות.