עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שנכללה בחומרי הכנסת בנושא תיקון חוק שירות ביטחון וגיוס תלמידי ישיבות, נכתבה על רקע מלחמת חרבות ברזל ופסיקת בג״ץ מ־25 ביוני 2024. המכון מתנגד למתווה שנדון וטוען כי יעדיו הנמוכים, הורדת גיל הפטור, ההגדרה הרחבה של המתגייסים והסנקציות החלשות אינם מתאימים לצורכי הצבא ומעמיקים את אי־השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור החרדי.
לפי המסמך, צורכי כוח האדם של צה״ל גדלו במידה ניכרת בעקבות המלחמה, בעוד שהארכת שירות החובה והגדלת העומס על מערך המילואים מכבידות בעיקר על הציבור שכבר משרת. המכון מזהיר כי מתווה שאינו מגדיל משמעותית את גיוס החרדים עלול לפגוע במוטיבציה לשירות, במודל צבא העם וביכולת למלא משימות ביטחוניות. להערכתו, אפשר וצריך לגייס כבר בשנת הגיוס הקרובה 7,000 חרדים לשירות בצה״ל ובמסגרות ביטחון הפנים, לצד יעד של 18,000 מתנדבים חרדים למילואים.
המכון ממליץ לשלוח צווי התייצבות לכל בוגרי החינוך החרדי עד גיל 19, להתאים את מערכי המיון וההכשרה למתגייסים חרדים ולהקים שירות אזרחי־ביטחוני למשימות כגון הגנת יישובים, אבטחת קו התפר, תגבור המשטרה והיערכות לחירום בעורף. לצד התאמות לשמירת אורח החיים החרדי, המסמך מדגיש שאין ליצור מסגרות שיפגעו בשוויון המגדרי ובממלכתיות. עוד מוצע לתקן את ההגדרה החוקית של חרדי, לקשור מימון ממשלתי לשירות ולהחיל באופן שוויוני את חובת ההתייצבות ואת השלכות אי־ההתייצבות.
מקור: עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי באתר הכנסת.
זכויות יוצרים: המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), 2024. קישור למסמך המקורי: המסמך באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.