בינואר 2026 הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל נייר עמדה לקראת דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית־לאומית לאירועי 7 באוקטובר. התנועה מתנגדת להצעה וטוענת כי חקירת הטבח והמלחמה מחייבת מנגנון עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי, שיאפשר לברר את הכשלים, לקבוע אחריות, להפיק לקחים ולשקם את אמון הציבור.

לפי נייר העמדה, חוק ועדות חקירה הקיים כבר מספק מנגנון מתאים: חברי הוועדה ממונים בידי נשיא בית המשפט העליון, בראש הוועדה עומד שופט בכיר, ועבודתה מופרדת מן הממשלה לאחר הקמתה. לעומת זאת, ההצעה החדשה מעניקה לגורמים פוליטיים שליטה במינוי חברי הוועדה ולממשלה סמכות לקבוע ולשנות את נושאי החקירה. היא גם אינה דורשת מן החברות והחברים בוועדה מומחיות מקצועית מתאימה, מאפשרת פיצול של סמכויות הניהול ומעניקה לנציגי משפחות שכולות שמונו כ"מפקחים" בידי חברי כנסת מעמד מיוחד בעבודת הוועדה, למרות שאין להם אחריות פורמלית.

התנועה סבורה כי הסדרים אלה יוצרים תלות מתמשכת בין הגוף החוקר לבין הדרג המדיני העשוי להיחקר, ומעוררים חשש לפוליטיזציה, לשיתוק תפקודי, לפגיעה בזכויות הנחקרים ולערעור אמינות המסקנות. עוד נטען כי ההצעה מקודמת במהירות, ללא תשתית מקצועית מספקת ובמקביל להליך משפטי העוסק באי־הקמת ועדת חקירה ממלכתית. מסקנת נייר העמדה היא שיש להסיר את ההצעה מסדר היום ולהקים ועדת חקירה ממלכתית מכוח הדין הקיים.

המקור: נייר העמדה של התנועה למען איכות השלטון בישראל באתר הכנסת.

זכויות יוצרים: התנועה למען איכות השלטון בישראל, 2026. קישור למסמך המקורי: נייר העמדה באתר הכנסת. התקציר מוצג לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי ואינו מחליף את המסמך המקורי. אנחנו עושים כל מאמץ לכבד את זכויות היוצרים של הכותבים. אנא הודיעו לנו ונסיר מידית כל חומר שעשוי להפר זכויות יוצרים.