פרסום המלצות של אנליסטים לנירות ערך זרים באמצעות כלים אוטומטיים באתר בנק אינה מהווה ייעוץ השקעות מותאם אישית לפי חוק הייעוץ, ובלבד שהגישה לכלי מותנית בהסכמה אקטיבית (opt-in) של הלקוח וההמלצה אינה מותאמת אישית לצרכיו. כך קבעה רשות נירות ערך במענה לפניה מקדימה של בנק מזרחי טפחות שביקש להציג את המידע באמצעות שירותי חברת TipRanks.

עמדת הרשות עוסקת בתחולת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, על רכיבי השירות השונים.

הרשות קבעה כי ניתן להמשיך בהצגת אנליזות מלאות על מניות זרות, תרשימי "קונצנזוס אנליסטים", מחיר יעד ממוצע למניות, מידע על קרנות סל זרות, feed מתעדכן של אנליזות חדשות, מסנן ניירות ערך וקרנות סל, וכן מידע על תנועות בעלי עניין - בכפוף לעמידה בהתחייבויות הבנק והחברה ובתנאים שנקבעו בתשובות קודמות של סגל הרשות. אלה כוללים בעיקרם הצגה טכנית, קבועה ואחידה של המידע; היעדר זיקה של הבנק והספק החיצוני לאנליסטים או לחברות המסוקרות; מתן גילוי ברור כי מדובר במידע כללי, חיצוני ולא מותאם אישית; חשיפה למידע רק בעקבות פעולה יזומה של הלקוח, ולא ביוזמת הבנק, ועוד. בחלק מהמקרים נדרש גם גילוי נוסף בדבר תדירות העדכון השוטף ושיטת הניתוח שעליה מבוסס המידע.

מנגד, הרשות פסלה שני רכיבים. הראשון הוא הצגת תרשים פילוח של המלצות אנליסטים בתוך דף ההחזקות של הלקוח. לעמדת הרשות מיקוד המידע בנכסים שמוחזקים כבר בתיק עלול להקנות לשירות אופי של ייעוץ אישי ולהיחשב כהמלצה על המשך החזקה, מכירה או רכישה נוספת. השני הוא שירות "מניות טרנדיות", שלדעת הסגל עצם כינויו והמסגור השיווקי שלו עלולים להשתמע כהמלצת השקעה אסורה.

בנוסף הדגישה הרשות כי גם כאשר הניתוחים עצמם מגיעים מספק חיצוני, לבנק נותרת אחריות לוודא שהשירות בכללותו ניתן בסטנדרט התואם את חובת הזהירות: " איננו רואים בעיצוב השירות הניתן באמצעות המערכת כנטול רכיבים של שיקול דעת. כך, לדוגמה, ההחלטה הנוגעת לתקופת הפעילות המינימלית שנדרשת לצורך הכללת אנליסט במאגר הנתונים של המערכת, והצורך לבדוק כי הוא מסקר מספר מספק של חברות, וכיוצא באלה".