ממשלת בריטניה לא מאושרת כנראה משימוש בדואר אלקטרוני ואפליקציות מסרים מידיים (מי אמר וואטסאפ ולא קיבל) לתקשורות פורמליות. לכן היא מינתה את פרופ' סר אנתוני פינקלשטיין לבחינה עצמאית של השימוש באמצעים כאלה ("Non-corporate Communication Channels", בלשון נקיה) לצורכי עבודה ממשלתית. הבדיקה תעסוק בשרים, יועצים מיוחדים ועובדי מדינה, והדוח אמור להימסר בתחילת 2027.

כתב המינוי קובע כי המטרה היא לבחון את השימוש בערוצי תקשורת לא-תאגידיים בממשל הבריטי, לנתח את ההיבטים ההתנהגותיים, הארגוניים, המשפטיים והטכנולוגיים של השימוש בהם, ולהגיש המלצות מעשיות לשיפור איכות קבלת ההחלטות, אבטחת המידע וניהול הרשומות הממשלתיות.

היקף הבדיקה יכלול, בין השאר, דפוסי שימוש, שימוש לרעה וניצול לרעה בכל הדרגים; תקשורת עם שותפים חיצוניים בארץ ובחו"ל; תקשורת בזמן משבר; יצירה, שמירה, מחיקה וגילוי של רשומות; ושימוש בהודעות נעלמות או במנגנוני מחיקה אוטומטית. עוד נכללים בה טיב ההנחיות וההדרכות, וכן סיכוני אבטחה ובהם יירוט תקשורת, פגיעה במכשירים ושאלת תחום השיפוט שבו מוחזקים נתוני הפלטפורמות.

המסמך מציין כי הרקע לבחינה הוא חששות ביחס לאבטחת מידע, שקיפות ושמירת רשומות, ונוגע גם לחובות משפטיות ולסטנדרטים של התנהלות ציבורית. בהתאם לכך, ההמלצות אמורות לעסוק בצמצום סיכוני דליפת מידע, במסגרות מדיניות ואחריותיות, בזמינות חלופות במערכות הרשמיות, ובהשפעת כל שינוי על היעילות והאפקטיביות של עבודת הממשלה.

לתשומת לב הקוראים יונתן אורך, אלי פלדשטיין ושרי ממשלת ישראל.