אין לחייב בעל דין שאינו עורך דין לגלות את תוכנן של שיחות שניהל עם כלי בינה מלאכותית, במסגרת הליך גילוי ועיון במסמכים. כך קבע השבוע בית משפט עסקי (Business Court) בטקסס.

ההחלטה ניתנה במסגרת סכסוך מסחרי בין שתי חברות בתחום הרכב, בו דרשה הנתבעת שהתובעת תמסור, כחלק מהליך גילוי המסמכים, את תוכן שיחותיו של עובד התובעת (שאינו עורך דין) עם ChatGPT בנוגע לתביעה. בית המשפט קבע כי שיחות בין אדם שאינו עורך דין לבין כלי בינה מלאכותית ביחס להליך משפטי, יכולות להיות מוגנות במסגרת דוקטרינת ה-Work Product – כלל מתחום דיני הראיות שקובע שחומרי הכנה להליך משפטי שיצר עורך דין חוסה תחת חיסיון. לאחר עיון בדלתיים סגורות באינטראקציות של עובד התובעת עם ChatGPT, בית המשפט קבע כי חלקן מהוות חומר חסוי שהוכן לקראת התדיינות משפטית.

בית המשפט דחה את טענת הנתבעת לפיה השימוש בכלי בינה מלאכותית מהווה ויתור על חסיון, והדגיש כי מסירת חומרים ל-ChatGPT אינה שקולה למסירת חומרים לצד היריב. עם זאת, הוא הורה לתובעת לזהות את כל המסמכים הרלוונטיים שהמנכ"ל שיתף עם ChatGPT.

Tate Group Automotive, LLC v. Legacy Automotive Capital, LLC, No. 25-BC11B-0020 (Tex. Bus. Ct. 11th Div. June 3, 2026).