בהכרעת דין תקדימית, הרשיע בית המשפט השלום בת"א את מאיר עמר, על כך שיחד עם אחיו ואח' הקימו את האתר mytvil.com, שנועד להפצת יצירות המועברות בערוצים השונים של חברות הכבלים והלווין. נגד עמר ואחיו הוגש כתב אישום לביהמ"ש המחוזי המייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הכנת עותק מפר של יצירה, הפצת עותקים של יצירה, ופעולות ברכוש אסור. ההליכים נגד האח הותלו לאחר שהמדינה לא הצליחה לאתר אותו, ולכן הדיון הופרד וכתב האישום נגד הנאשם הוגש לביהמ"ש השלום.
לפי האישום, עמר ואחיו רכשו מנויים ושכרו עשרות ממירים במרמה מחברות הכבלים והלווין, במטרה להשתמש בהם להעתקת היצירות לשימוש מסחרי, ללא הסכמת בעלי הזכויות. עמר ואחיו ריכזו את הממירים בדירות בהן הקימו מערכת טכנית שחיברה את הממירים למחשב ולאינטרנט, לצורך להעתקת התכנים לשרתי האתר. באמצעות התשתית שהקימו, העתיקו באופן שיטתי יצירות של בעלי זכויות שונים, ללא היתר, לשם מסחר בהן והפצתן באמצעות האתר, תוך שימוש בסימני המסחר של הערוצים. עבור צפייה באתר גבו דמי מנוי חודשיים וכן סיפקו למנויי האתר שירותי תמיכה. הפעילות הפיקה לעמר ולאחיו הכנסות של כ-50 מיליון ש"ח.
השופטת מירי הרט-ריץ זיכתה את הנאשם מהעבירה של הלבנת הון, אך הרשיעה אותו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 לחוק העונשין בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין); ריבוי עבירות של הכנת עותק מפר של יצירה (סעיף 62(א)(1) לחוק זכות יוצרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין); וריבוי עבירות של עיסוק בהפצת עותקים של יצירה (סעיף 62(ב)(1) לחוק זכות יוצרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין).
נפסקי כי אף שההליכים נגד אחיו הותלו, הרי שמעשיו של עמר מלמדים על היותו חלק פנימי של המשימה העבריינית. מדובר במי שהיתה לו שליטה פונקציונלית, יחד עם אחיו, על העשייה העבריינית ונטל חלק משמעותי בביצוע עבירות המרמה והקניין הרוחני והיה חלק בלתי נפרד מהפעילות שאפשרה את הפעלת האתר כמיזם עברייני.
נפסק כי קיומו של האתר mytvil בשנים הרלוונטיות, הפעלתו, קיומם של אלפי מנויים ודרישת התשלום עבור צפייה בתכנים שכללו ערוצים ישראליים, לרבות תכנים של החברות יס והוט, הן בשידור חי והן ב-VOD, הוכחה מעבר לספק סביר, הן באמצעות תיעודים שבוצעו בזמן אמת והן באמצעות עדויות, לרבות של מנויים שונים. נקבע כי חומר הראיות מצביע על מעורבות משמעותית ורחבה של עמר כמעט בכל היבט תפעולי של האתר ועל שיתוף פעולה מלא בינו לבין אחיו בכל הקשור בתפעול האתר, תחזוקת דירות השידור ורכישת ציוד. נקבע כי עמר עבד בשירות הלקוחות של האתר ואף עסק באיתור תכנים, העתקתם והעלאתם לאתר ול-VOD, באופן שאׅפשר את שידורם באתר והפצתם למנויים, ואף היה מעורב בנושא שרתי האתר ורכישת שמות מתחם שבאמצעותם פעל האתר.
עוד נקבע כי עצם הוכחת פעילות האתר ותיעוד שידוריו בזמן אמת, ובפרט קיומם של תכנים ששודרו ב-VOD, קרי תכנים שהועתקו, מלמדים כשלעצמם על כך שעמר העתיק תכנים מוגנים לצרכי מסחר אשר הופצו למנויים תמורת תשלום. מעורבותו בהעתקת התכנים והפצתם נלמדה מכל התנהלותו: הזמנת וקבלת הממירים במרמה; רכישת הציוד הטכני, ששימש לצורך התקנתם וחיבורם של הממירים למערכות התקשורת והאינטרנט המתאימות, שבאמצעותן הועתקו התכנים, הועברו לשרתים ולבסוף שודרו באתר למנויים; מעורבותו בדירות בהן הוקמו התשתיות הטכניות שבאמצעותן הועתקו התכנים ושודרו; ועבודתו בשירות הלקוחות. מעורבותו הישירה בהעתקת התכנים נלמדת גם מעיסוקו בהעלאת תכנים ואיתור תוכניות להעתקה ונלמדת מההתכתבויות הרבות.
הוכח כי במסגרת הפעלת האתר mytvil הועתקו תכנים של ערוצים רבים, קרי יצירות מוגנות של בעלי זכויות. העתקת התכנים נעשתה ללא היתר, באופן שיטתי, באמצעות ממירים שהוזמנו והתקבלו במרמה מיס והוט וחוברו לתשתיות טכניות שהוקמו בדירות השידור, והכל לשם מסחר ביצירות והפצתן באמצעות האתר. עוד הוכח כי האתר העניק שירותים של צפייה בשידורים ישירים, כמו גם צפייה בערוצים מוקלטים לאחור לתקופה של עד שבועיים (catch-up) וכן נתן שירותי צפייה במסגרת שירותי VOD, דבר המחייב העתקה של תכנים רבים. הפצת התכנים נעשתה במשך שנים ללקוחות רבים של האתר ובתמורה לדמי מנוי ששילמו.
גזר-הדין יינתן בהמשך. לעיון בהכרעת הדין: ת"פ 13239-12-18 מדינת ישראל נ' עמר (13.4.2026).